תלמוד ומעשה
לימוד תורה אינו רק אחת מתוך תרי"ג מצוות. במקומות רבים אנו מתייחסים לתלמוד תורה כערך עליון. כך אומרת המשנה במסכת
לימוד תורה אינו רק אחת מתוך תרי"ג מצוות. במקומות רבים אנו מתייחסים לתלמוד תורה כערך עליון. כך אומרת המשנה במסכת
גדר האיסור -דאורייתא או דרבנן? המקורות העיקריים בחז"ל הגמרא במסכת חגיגה (יח.) מביאה מספר דרשות לכך שיש איסור מלאכה בחול
בחלק הקודם הסברנו, כיצד נוצרת 'הלכה'. הסברנו, שלתלמוד יש מעמד מיוחד, משום שזו הסכמת כל עם ישראל, והסכמת כל חכמי
אחת התופעות הקשורות בהתפוצצות המידע ובקיומן של הרשתות החברתיות היא 'השטחת' המשתתפים בדיון. יכולתו של אדם להביע עמדה קשורה יותר
אחד הנושאים שהעסיק אותי זמן רב, הוא שאלת המרחב של המקום האישי בעבודת ה'. המפגש בין עולם החינוך שבו ישנה
שתים מברכות תפילת עמידה נראות חופפות למדי – ברכת בונה ירושלים, והברכה שאחריה, ברכת מצמיח קרן ישועה[1]: וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים
את השיעור הזה[1] נקדיש לשאלת מעמדה הייחודי של ירושלים. בפשטות, כשאנו קוראים בתורה על "המקום אשר יבחר ה' ", התורה
במאמר זה נשתדל לעסוק במצוות מינוי מלך. לא נעסוק בכל ההיבטים של שאלה זו, אלא נבקש בעיקר להדגים, באמצעות הדיונים
תמונת מצב ומחשבות לעתיד הקדמה במאמר זה אשתדל לגעת בשאלה מהותית מאוד ביחס ליכולת ליישם את דין תורה בזמננו –
בחלק הראשון של השיעור עסקנו בשאלה למה אסור לדבר במהלך התפילה, מפסוקי דזמרא ועד סוף תפילת עמידה. המאפיין של השלבים