פתחו שערים

בחלק הקודם הסברנו, כיצד נוצרת 'הלכה'. הסברנו, שלתלמוד יש מעמד מיוחד, משום שזו הסכמת כל עם ישראל, והסכמת כל חכמי

אחת התופעות הקשורות בהתפוצצות המידע ובקיומן של הרשתות החברתיות היא 'השטחת' המשתתפים בדיון. יכולתו של אדם להביע עמדה קשורה יותר

שתים מברכות תפילת עמידה נראות חופפות למדי – ברכת בונה ירושלים, והברכה שאחריה, ברכת מצמיח קרן ישועה[1]: וְלִירוּשָׁלַיִם עִירְךָ בְּרַחֲמִים

את השיעור הזה[1] נקדיש לשאלת מעמדה הייחודי של ירושלים. בפשטות, כשאנו קוראים בתורה על "המקום אשר יבחר ה' ", התורה

במאמר זה נשתדל לעסוק במצוות מינוי מלך. לא נעסוק בכל ההיבטים של שאלה זו, אלא נבקש בעיקר להדגים, באמצעות הדיונים

תמונת מצב ומחשבות לעתיד הקדמה במאמר זה אשתדל לגעת בשאלה מהותית מאוד ביחס ליכולת ליישם את דין תורה בזמננו –

בחלק הראשון של השיעור עסקנו בשאלה למה אסור לדבר במהלך התפילה, מפסוקי דזמרא ועד סוף תפילת עמידה. המאפיין של השלבים

השיעור הזה, על שני חלקיו, לא נועד לעסוק בשאלה, באילו תנאים מותר להפסיק בדיבור בחלקים השונים של התפילה, אלא לעמוד

את מה אנחנו חוגגים בחנוכה? נדמה, שרבים מכירים את המאורעות שיצרו את חנוכה, רק דרך הסיפור המופיע בסוגיות חנוכה במסכת