פתחו שערים

במאמר הקודם עסקנו בשאלה העקרונית, האם מי שמתגייר צריך בכלל לקבל מצוות. המאמר הנוכחי עוסק בשאלה, מה היקף קבלת המצוות

מקורות היסוד כפי שהסברנו במאמר הפותח את סדרת מאמרי הגיור (כאן), שלבי הגיור הם מילה, טבילה והרצאת דמים. הנושא של

הברייתא במסכת יבמות (כד:) אומרת: תנו רבנן: אין מקבלין גרים לימות המשיח; כיוצא בו לא קבלו גרים לא בימי דוד

כפי שהסברנו במאמר הקודם, הגמרא ביבמות (מו:) אומרת ש"גיור צריך שלושה – משפט כתיב ביה", ופשטות הברייתא היא, שהשלושה נצרכים

ברוב תקופת הגלות, גיור היה תופעה נדירה יחסית. מצבו של עם ישראל לא היה טוב, ומעטים רצו להצטרף אליו. היום,

הגמרא בברכות (מב.) אומרת, שאדם שאוכל "פת הבאה בכסנין", אם קבע סעודתו על אותה "פת הבאה בכסנין" חייב לברך המוציא

כשדנים בפתרונות המוצעים ליישום השמיטה בימינו, עולה השאלה, מדוע להשתמש בהם. וכי אין דרך לשמור שמיטה לכתחילה, כפי שרצתה תורה?

בתוספתא (שביעית פרק ח) נאמר: הלכה א: בראשונה היו שלוחי בית דין יושבין על פתחי עיירות. כל מי שמביא פירות

חז"ל כותבים במקומות רבים, שפירות שביעית קדושים. שיש 'קדושת שביעית'. הביטוי העיקרי של קדושת שביעית, שמתואר בכמה וכמה מקומות בש"ס

עמדנו על כמה מסוגיות הבסיס של היתר המכירה. נציין, שקיימת עוד סוגיה משמעותית, שלא נדונה כאן, והיא שאלת התוקף המשפטי