שער לדין

בקידושין וגירושין, אנחנו מוצאים את המושג של עדי קיום: לעדים יש תפקיד ליצירת החלות של הקידושין והגירושין, ואם העדים לא

תמונת מצב ומחשבות לעתיד הקדמה במאמר זה אשתדל לגעת בשאלה מהותית מאוד ביחס ליכולת ליישם את דין תורה בזמננו –

אחרי שבמאמר הקודם עסקנו בגדרי המושג של 'דינא דמלכותא דינא', נעסוק באופן נוסף שבו נוצרים חוקים אזרחיים, בהקשר של דיני

חלות איסור אונאה – האם תלויה בכוונת המאנה? המשמעות המקובלת כיום למונח 'אונאה' קשורה למושג הרמאות. במאמר זה נשתדל לבחון

הגמ' בכתובות (כ.) אומרת: ת"ר: כותב אדם עדותו על השטר ומעיד עליה אפילו לאחר כמה שנים. אמר רב הונא והוא

כבר ציינו, שמדאורייתא, רק דיינים סמוכים כשרים לדין. הגמרא במסכת גיטין (פח.) עוסקת בשתי הלכות העולות מדין זה: תניא, היה

הסוגיא במסכת סנהדרין (דף ו:) עוסקת בשאלה, האם יש להעדיף את לדון על פי הדין, או לעשות פשרה: רבי אליעזר

הסוגיא במסכת סנהדרין (דף ו:) עוסקת בשאלה, האם יש להעדיף את לדון על פי הדין, או לעשות פשרה: רבי אליעזר

המשנה במסכת סנהדרין (דף כד.) דנה במקרה שבעלי הדין הסכימו ביניהם, שעד פסול, כגון קרוב או רשע, ישמש כעד: אמר

בפוסט קודם ראינו, שעל מנת לכפות את הדין, לכל הפחות, דרושים דיינים סמוכים, שאינם בנמצא בימינו. לאור זאת יש לשאול, כיצד