שערים לפרשה

ביום שישי, כששטפתי את הבית לקראת שבת, שמעתי שיחה בין הרב מדן לרב בני להמן, שעסקה בשפת אמת, שהשבוע מלאו

אחרי מכות מצרים המדהימות, אחרי שהקב"ה מתערב בעצמו, לא באמצעות מלאך, לא באמצעות שרף, לא עוד דרך שליחו משה, אלא

כשרבקה פנתה ליעקב כדי שיגנוב את הברכות, הוא פחד שיצחק יגלה את זה:  "אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי

פרשת לך לך מפגישה בין שני גורמים שעתידים ללכת ביחד עד סוף כל הדורות. מצד אחד, במובן מסויים, נולד עם

אחת התפילות שחוזרות בכל תפילה בראש השנה היא: ובכן צדיקים יראו וישמחו… ועולתה תקפוץ פיה וכל הרשעה כולה כעשן תכלה

חלק ה'מגיד' של ליל הסדר נפתח, פחות או יותר, בסיפור חמשת הזקנים שהיו מסובים אצל רבי עקיבא בבני ברק: מַעֲשֶׂה

חז"ל אומרים לנו, שאחת הסיבות למכת חושך היתה, כדי שהקב"ה יוכל להעניש את אותו חלק של בני ישראל שלא רצו

אבא שלי נוהג לומר, שכשילד נולד, ההורים מבלים את שלוש השנים הראשונות, ללמד אותו לעמוד, ללכת ולדבר. ואת שארית החיים,

אנו מצווים לשמוח בכל הימים הטובים, ובכל זאת, בתורה, מצוות השמחה מופיעה בעיקר בהקשר של חג הסוכות. בספר ויקרא (פרק

אחת הברכות האהובות עלי בתפילה, היא הברכה השניה בקריאת שמע של שחרית. לאחרונה יצא לי להתבונן במשפט "בַּעֲבוּר שִׁמְךָ הַגָּדוֹל