שערים לפרשה

נדמה לי, שאחד הרעיונות המרכזיים של העולם המערבי בזמננו, הוא מושג החירות. מושג ליברליזם נגזר מהמילה הלטינית Libertas, שפירושה חירות.

כמדומני, שאחד החברים שלי בקורס רבני קהילות, הרב אבינדב אבוקרט, הוא זה שטבע את הביטוי הבא:  טיטוס החריב את המקדש,

את דבר התורה הזה כתבתי לשבת שבע ברכות של בתנו. לקראת אמצע סיבוב הריקודים השני בחתונה השבוע, מצאתי את עצמי

"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ה' וְלֹא יֹאמְרוּ עוֹד חַי ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם כִּי אִם חַי

ביום שישי, כששטפתי את הבית לקראת שבת, שמעתי שיחה בין הרב מדן לרב בני להמן, שעסקה בשפת אמת, שהשבוע מלאו

אחרי מכות מצרים המדהימות, אחרי שהקב"ה מתערב בעצמו, לא באמצעות מלאך, לא באמצעות שרף, לא עוד דרך שליחו משה, אלא

כשרבקה פנתה ליעקב כדי שיגנוב את הברכות, הוא פחד שיצחק יגלה את זה:  "אוּלַי יְמֻשֵּׁנִי אָבִי וְהָיִיתִי בְעֵינָיו כִּמְתַעְתֵּעַ וְהֵבֵאתִי

פרשת לך לך מפגישה בין שני גורמים שעתידים ללכת ביחד עד סוף כל הדורות. מצד אחד, במובן מסויים, נולד עם

אחת התפילות שחוזרות בכל תפילה בראש השנה היא: ובכן צדיקים יראו וישמחו… ועולתה תקפוץ פיה וכל הרשעה כולה כעשן תכלה

חלק ה'מגיד' של ליל הסדר נפתח, פחות או יותר, בסיפור חמשת הזקנים שהיו מסובים אצל רבי עקיבא בבני ברק: מַעֲשֶׂה