שעות פתיחה
ראשון 13:00 - 18:00
שני 13:00 - 18:00
שלישי 13:00 - 18:00
רביעי 13:00 - 18:00
חמישי 13:00 - 18:00
שישי 13:00 - 18:00
שבת סגור
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • דרך קצרה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • דרך קצרה
  • אודות
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • דרך קצרה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • דרך קצרה
  • אודות
בדיקת עבודות בחול המועד
ראשי » שערי תשובה » בדיקת עבודות בחול המועד
אין תגובות

לקריאה בפורמט PDF

שאלה

אני מורה והצטברו אצלי הרבה עבודות של תלמידות שאני צריכה לבדוק. במשך השנה יש עומס גדול של הכנת השיעורים ללמד וזו הסיבה להצטברות העבודות. האם אני יכולה לבדוק עבודות בחול המועד, שאז אני לא צריכה ללמד כמובן, ומתפנה לי זמן לבדיקת העבודות? הדבר כרוך גם בכתיבה של הערות על העבודות האלו.

תשובה

לא תוכלי לבדוק עבודות במהלך חוה"מ פסח.

נימוקים

השאלה שלך כוללת שתי בעיות הלכתיות הקשורות לחול המועד. הראשונה, איסור כתיבה בחול המועד. והשניה, עשיית מלאכה בחול המועד.

ביחס לשאלה הראשונה, מקובל להקל, שכתיבה בכתב שלנו (ולא בכתב סת"ם) ובפרט כשלא מתכוונים לכתוב יפה במיוחד, אינה נחשבת כתיבה שנאסרה בחול המועד, אלא שנוהגים לעשות קצת שינוי ולכתוב את השורה הראשונה עקומה במקצת (שו"ע סימן תקמה ס"ה, ומשנ"ב שם סק"ה). אם את רק כותבת הערות על העבודה, ולא מקפידה לכתוב בשורות ישרות ומסודרות, אין בעיה מהכיוון הזה.

הבעיה השניה, והיא הבעיה העיקרית, שגם מלאכת הדיוט לא הותרה אלא לצורך המועד או לצורך רבים או דבר האבד. כלומר, כל עבודה שיש בה טירחה אסורה סתם כך בחול המועד, ומותרת רק כשיש סיבה טובה להתיר – צורך המועד, צורך רבים או דבר האבד (לכן לדוגמא, התירו לכתוב איגרת שלום בחול המועד רק לצורך המועד או כשזה דבר האבד, אף שכתיבת האיגרת היא כתיבה שאין מקפידים עליה שתהיה יפה במיוחד – משנ"ב שם סק"ל).

בנדון השאלה שלך, לא שייך אף אחד מההיתרים האלו:

א. זה כמובן לא צורך המועד.

ב. צרכי רבים – צרכי רבים מתייחס למצב שבו אדם עושה דבר אחד שרבים נהנים ממנו, כמו תיקון תקלות במרחב הציבורי וכיו"ב, או דברים שעושה אותם גוף שעניינו לשרת את צרכי הציבור כמו בית דין שרשאי לכתוב פסקי דין בחול המועד, אף שכל פסק דין מתייחס רק לאדם פרטי.

המקרה שלך אינו נחשב צרכי רבים. לא מדובר בתפעול מערכת החינוך בכללותה (שיש מקום לומר שזה כמו בית הדין), אלא במצב בעייתי שנקלעת אליו באופן אישי.

בנוסף, לא כ"כ ברור שניתן להתיר צרכי רבים כאשר מדובר בעבודה שאדם עושה עבור אחרים ומקבל עליה שכר (שו"ע תקמ"ב, א).

ג. דבר האבד – המושג דבר האבד קשור למצבים של הפסד ממון. כאן מן הסתם תאלצי לפתור את בעיית בדיקת העבודות באיזושהי צורה, אבל היא לא תעלה לך כסף, אלא רק בעבודה נוספת אחרי ולפני חוה"מ. זה אינו בגדר 'דבר האבד'.

שתף

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש) פייסבוק
  • לחיצה לשיתוף ב-X (נפתח בחלון חדש) X

קשור

הלכה חול המועד שו"ת
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
הירשם לבלוג באמצעות המייל

הרשומות והעמודים הנצפים ביותר
  • למנצח בנגינות מזמור שיר
  • אכילה בסוכה בליל שמחת תורה
  • מתי תהיה שנת השמיטה
  • אמירת הלל לפני הזריחה במנין או אחרי הזריחה לבד
  • כיבוס מכנסי שבת לצורך שבת חול המועד
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
We WordPress
גלילה לראש העמוד