החייבים בהדלקת נרות

כידוע, מעיקר הדין, מצוות נר חנוכה היא נר אחד לכל בני הבית. ויש הבדל בין מנהג אשכנז לספרד בשאלה מה עושים בפועל. מנהג הספרדים, שכל בני הבית מדליקים חנוכיה אחת בלבד. ואי אפשר 'להתחלק' למספר חנוכיות. לעומת זאת, למנהג אשכנז, נוהגים שכל אחד מבני הבית מדליק חנוכיה נפרדת (לבירור יסודות הדין ראו מה שכתבתי כאן).

מה לגבי מי שנמצא בפנימיה או סטודנטים? השאלה היא, האם הוא עדיין סמוך על שולחן הוריו, או שהוא עצמאי.

למנהג הספרדים, נחלקו הדעות בעניין. מי שלומד בישיבות על תיכוניות, וכן חיילים או סטודנטים שאינם גרים בבית, רשאים להדליק בברכה גם למנהג הספרדים (פניני הלכה זמנים יג, יג, והערה 22). במקרה זה, ידליקו חנוכיה אחת בכל חדר.  

ולמנהג האשכנזים, ברור שכל אלו צריכים להדליק בברכה במקומם.

גם נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה (שו"ע או"ח תרעה, ג). ואמנם, רבים נוהגים, שאפילו למנהג אשכנז שכל אחד מבני הבית מדליק נר, נשים נשואות אינן מדליקות (כפי שכותב המשנ"ב תרע"א, סק"ט), ואצל רבים, גם בנות אינן מדליקות אלא יוצאות ידי חובה בהדלקת בעל הבית.

עם זאת, ברור שאשה שאינה גרה בבית הוריה, ואינה נשואה, חייבת להדליק נרות חנוכה. בכלל זה, גם סטודנטיות שאינן גרות בבית או בנות שירות לאומי וכדומה , כפי שכתבנו לעיל לגבי בחורי ישיבה.

השמן

בנושא דנתי בהרחבה כאן. בתמצית, כל השמנים כשרים לחנוכה, מלבד שמן של איסורי הנאה, שאינו מצוי.

לנוהגים להדליק בשמן זית, לא מאוד חשוב להדליק דווקא בשמן נוזלי. מי שמדליק בשמן מוצק מרוויח גם הוא את ההידור של זכר לנס.

מקום ההדלקה

ניתן להדליק או בפתח הבית הפונה לרחוב, או בחלון הפונה לרשות הרבים, ובלבד שהוא בגובה של פחות
מ – 20 אמה (9.6 מ').

אם הבית נפתח לחצר, והחצר פתוחה לרשות הרבים, יש הידור בהדלקת הנרות בפתח החצר הפונה לרשות הרבים. הדלקה כזו מחייבת הדלקה בתוך 'אקווריום', כי אחרת סביר שהנרות לא יוכלו לדלוק במשך חצי שעה. מי שלא רוצה לקנות אקווריום, יכול להדליק גם בחלון הפונה לרשות הרבים, וגם אפשרות זו היא לכתחילה.

זמן ההדלקה

זמן ההדלקה לכתחילה

הגמרא (שבת כא:) אומרת שזמן הדלקת הנרות הוא 'משתשקע החמה, עד שתכלה רגל מן השוק'.

למעשה, ישנם שני מנהגים לגבי תחילת זמן ההדלקה – יש אומרים שיש להדליק בשקיעת החמה (בערך 16:40), כפשט הגמרא, ויש אומרים להדליק בצאת הכוכבים.

מי שנוהג להדליק בצאת הכוכבים רשאי לנהוג כן, ומי שאין לו מנהג ברור, יש להעדיף את המנהג של הדלקה משקיעת החמה.

מי שמדליק בצאת הכוכבים, עדיף שיתפלל ערבית קודם, משום 'תדיר ושאינו תדיר'.

בערב שבת – בערב שבת יש להקפיד להדליק את נרות חנוכה לפני הדלקת נרות שבת. חשוב לשים לב שהנרות יהיו גדולים מספיק כדי לדלוק עד חצי שעה עד אחרי השקיעה לכל הפחות.

במוצאי שבת – יש דעות שונות בשאלה האם ההבדלה קודמת או נר חנוכה קודם. אין עדיפות ברורה לאחד המנהגים, וכל אחד יעשה כמנהגו. עדיף להכין מראש את הנרות של מוצ"ש, כדי להדליק כמה שיותר מוקדם.

זמן ההדלקה בדיעבד

מי שלא הדליק בתחילת הזמן, רשאי להדליק כל זמן שלא כלתה רגל מן השוק. למעשה, נוהגים לשער זמן זה בערך עד שעה 21:00, שאז עוד יש עוברים ושבים בכמות משמעותית ברחובות.

מי שלא היה יכול להדליק בזמן זה, יכול להדליק גם מאוחר יותר. לגבי ברכה – אם בני הבית ערים, ידליק בברכה. ואם הם ישנים והוא מדליק רק לעצמו, ידליק בלא ברכה.

מי שיודע מראש שעתיד לחזור לביתו מאוחר, יכול להדליק גם קודם שקיעת החמה – החל מפלג המנחה. אולם, אפשרות זו היא רק בשעת הדחק, ויש להתאמץ להיות בבית בזמן הדלקת הנרות.

פעמים רבות מצוי, שחלק מבני הבית מגיעים מאוחר יותר, כגון שחוזרים מהעבודה מאוחר, והשאלה היא אם להמתין למאחרים להדלקת הנרות. לשאלה זו אין תשובה חד משמעית. מחד, חשוב להתרגל שצריכים להדליק נרות בזמן. מאידך, חשובה גם השמחה של המצווה, ואם העדרות אחד ההורים השמחה נפגעת, או שאותו הורה יפגע מכך שלא חיכו לו, ניתן לדחות את ההדלקה לזמן שיגיעו גם המאחרים.

הדלקה כשלא נמצאים בבית

אם כל המשפחה נמצאת מחוץ לבית

אם כל המשפחה נסעה למקום שבו הם גם ישנו, כגון למלון, או לבית ההורים וכדומה, זהו ביתה של המשפחה לאותו היום, וניתן להדליק שם נרות.

אם המשפחה נמצאת בזמן הדלקת הנרות במקום שלא ישנו בו, כגון שנסעו לסעודה משפחתית ואחרי כן חוזרים הביתה, אין להדליק שם נרות בברכה, ולא יוצאים ידי חובה בהדלקה זו. אפשר למנות שליח שידליק נרות בבית, או להדליק מאוחר בבית, או מוקדם (אחרי פלג המנחה).

החוזרים מאירוח במוצאי שבת – משפחה שנסעה להתארח לשבת, יכולה לבחור מתי להדליק נרות במוצאי שבת – בזמן, בבית המארחים, או כשיגיעו הביתה, אם מגיעים לפני תשע בערב.

אם רק אחד מבני המשפחה נסע

בעקרון, במקרה כזה אותו אחד מבני המשפחה שאינו נמצא יחד עם האחרים יכול לצאת ידי חובה בהדלקה של שאר בני המשפחה, ובלבד שהם מדליקים בביתם הרגיל. אם גם שאר המשפחה נסעה, כגון שהבעל במילואים והאשה נסעה להורים, הוא חייב להדליק נרות בעצמו.

למרות שאותו בן משפחה שאינו נמצא עם האחרים יוצא ידי חובה בהדלקה שלהם, רצוי שידליק נרות בעצמו. למנהג האשכנזים, הוא רשאי להדליק נרות בברכה.

סדר ההדלקה

למנהג הספרדים, רק אחד מבני הבית מדליק. למנהג האשכנזים, כל אחד מבני הבית מדליק נרות. אשה ובת גדולה שרוצות להדליק – רשאיות לעשות כן.

יש להקפיד לסיים את אמירת כל הברכות לפני שמתחילים להדליק את הנרות.

את אמירת 'הנרות הללו' נוהגים להתחיל לאחר הדלקת הנר הראשון. כשיש כמה בני בית שמדליקים, אפשר לחכות עם השירה להדלקה של המדליק האחרון.

הדלקת השמש איננה חלק מהמצוה, וראוי לעשותה באופן שהדבר יהיה בולט שאיננה מן המצוה, כגון שידליק אותו לפני הברכה, או בהפרש זמן מסוים אחרי שאר הנרות.

הנרות צריכים לדלוק חצי שעה לפחות, ויש הידור בכך שידלקו יותר זמן – עד תשע בערב. חלק מהנרות הצבעוניים מאוד גבוליים מבחינת הזמן הזה.

נהוג שנשים אינן עושות מלאכה בחצי שעה שלאחר הדלקת הנרות, כסימן לשותפותן בנס. הכוונה לעיסוק רציני (תפירה, כביסה), ולא למשהו פשוט וקצר.

הדלקה באירועים ציבוריים

הפוסקים נחלקו אם ניתן לברך על הדלקת נרות באירועים ציבוריים כמו בר מצווה או במסגרת העבודה וכדומה.

למעשה, לכתחילה אין לברך במקרה כזה. אבל, אם יש באותה התאספות גם אנשים חילונים שאולי לא הדליקו נרות בביתם, יש מקום להדליק נרות בברכה. אם אפשר, עדיף לכבד בהדלקה ובברכה יהודי שאינו רגיל במצוות, ולחלק מהדעות, הוא גם מקיים בכך את מצוות הדלקת נרות חנוכה.

דיני התפילות

מי ששכח להגיד על הניסים בתפילה או בברכת המזון, אם סיים את הברכה ואמר את שם ה', אינו חוזר. בברכת המזון, ראוי להשלים את על הניסים ב'הרחמן' שאומרים בסוף. ויאמרו 'הרחמן יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשיתי לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו וכו'.