לפני שבת

יש להדליק נר נשמה כדי שיהיה אפשר להדליק ממנו את נרות יום טוב.

מי שמדליק נר נשמה ביום טוב על הוריו שנפטרו, לכתחילה ידליק אותם מערב שבת. לשם כך יש לקנות נר הדולק 48 שעות.

אסור להדביק נר שעווה למקומו ביום טוב. לכן, מי שרגיל להדביק את הנרות בפמוטים, צריך להכין את הנרות מערב שבת.

במהלך יום השבת אין לעשות הכנות לקראת יום טוב, משום 'הכנה'. לכן, כדאי להוציא מהמקפיא את כל המאכלים הדרושים לסעודת יום טוב, כבר מערב שבת (שמירת שבת כהלכתה פרק י סעיף י). באופן כללי, כדאי לתכנן את סעודת החג בליל שבועות במאכלים שלא נדרש הרבה זמן לחממם.

שבת

מותר לישון בשבת כדי שיהיה כח ללמוד בליל שבועות. טוב להימנע מלומר בפירוש בפה, שהולכים לישון כדי שיהיה כח ללמוד בליל שבועות (ספר חסידים סימן רסו).

יש להשתדל לאכול סעודה שלישית לפני שעה תשיעית (עד שעה 16:00 בערך), כדי שיהיה אפשר לאכול סעודת ליל חג לתאבון (רמ"א סימן תקכט סעיף א). מי שלא אכל סעודה שלישית עד שעה זו, יכול לאכול, אלא שישתדל לאכול מעט (משנ"ב שם סק"ח).

כאמור, לכתחילה עדיף לא להוציא את המאכלים מהמקפיא בשבת, אלא בערב שבת. אבל מי ששכח ולא הוציא, ואם יוציא את המאכלים של סעודת יום טוב רק בליל יום טוב לא יוכל לאכול בשעה סבירה, יכול להוציא אותם גם במהלך השבת (משנ"ב תרסז סק"ה). במקרה כזה רצוי להוציא מספיק זמן מבעוד יום כדי שהמאכלים יהיו ראויים לאכילה (אף שהם קרים) עוד לפני צאת השבת.

ליל החג

אין צורך הלכתי לאחר את תפילת ערבית לזמן מוצאי שבת, וניתן להתפלל גם קודם לכן, אחרי צאת הכוכבים.

את ההכנות לסעודה (כולל עריכת השולחן, הנחת האוכל על הפלטה וכן הלאה) ניתן להתחיל רק בזמן צאת שבת.. אם מי שעושה את המלאכות אינו מתפלל בבית הכנסת, צריך להגיד קודם שעושה את המלאכות 'ברוך המבדיל בין קדש לקדש'.

יש לזכור, שאין לכבות את הגפרור ששימש להעברת האש מהנר שהושאר מערב שבת לצורך הדלקת הנרות. כדאי להניח אותו בצד במקום שיכבה מעצמו ויוכל להישאר שם אחרי כן.

 

ההבדלה והקידוש באים ביחד כשיש חג במוצאי שבת, על פי הסדר יקנה"ז – יין, קידוש, נר, הבדלה וזמן. לא מברכים על בשמים. מי שבטעות בירך על בשמים, יריח אותם, וימשיך את הסדר כרגיל.

מי שטעה וחתם את ברכת ההבדלה 'המבדיל בין קודש לחול', במקום 'המבדיל בין קדש לקודש', לא יצא ידי חובת הברכה, ועליו לחזור ולברך. אם לא דיבר, אינו צריך לברך שוב ברכת הגפן, אלא פשוט יברך שוב את ברכת ההבדלה.

ברכת מאורי האש – ניתן להצמיד גפרור וכדומה לנרות החג שהודלקו, כדי לברך בורא מאורי האש על אבוקה. אסור לכבות את הגפרור לאחר ההדלקה.

מי שלא הדליק נר נשמה לעילוי נשמת הוריו מערב שבת, יכול להדליקו גם ביום טוב (ביאור הלכה סימן תקיד ד"ה נר של בטלה) מנר הנשמה שהשאיר לצורך הדלקת נרות שבת. במקרה כזה, רצוי להדליק אותו על השולחן שבו אוכלים, כמו את נרות החג.

יש לשים לב, כל הדלקת נרות שדובר עליה היא תמיד בהעברת האש מאש קיימת. בכל מקרה אין להדליק 'אש חדשה'.

 

מי ששעון שבת כיבה את האור אצלו בבית בליל שבת בשעה מוקדמת, ורוצה להאריך את השעון כדי שידלק יותר זמן בליל שבועות, רשאי לעשות כן.

חג בבוקר – מנין ותיקין

כמו בכל יום, אסור לאכול ולשתות מזמן עלות השחר. מותר לשתות קפה וכדומה כדי לשמור על עירנות בתפילה. ומותר לשתות מים בכל מקרה.

מי שהיה ער כל הלילה, כשיגיע הזמן שלכל הדעות עלה כבר עמוד השחר (כ-72 דקות לפני הזריחה), יסיים את העניין שעוסק בו בלימוד, יתפנה, ויטול ידיו. למנהג האשכנזים יכול גם לברך (אחרי שהתפנה) 'על נטילת ידים', ו'אשר יצר', ולמנהג הספרדים לא יברך 'על נטילת ידים' (שולחן ערוך סימן ד סעיף יג, ומשנ"ב שם סק"ל).

לגבי ברכות התורה – אם ישן שנת קבע (יותר מחצי שעה) ביום שלפני כן (בשבת), לכל הדעות יכול לברך ברכות התורה. אם לא ישן בשבת, וגם לא במשך כל הלילה, לכתחילה רצוי שישמע את ברכות התורה מאחר, ואם לא, רשאי לברך בעצמו (פניני הלכה תפילה פרק ט סעיף ו).

גם את ברכות השחר ניתן לומר בעצמו, מלבד ברכת א-לקי נשמה וברכת 'המעביר שינה', שלמנהג האשכנזים, רצוי לכתחילה לשמוע אותן מאחר (פניני הלכה שם).

רחצה ביום טוב

מנהג הספרדים שאין איסור רחיצה ביום טוב (שו"ע סימן תקיא סעיף ב). למנהג האשכנזים, יש איסור להתרחץ אם עושה אמבטיה, אבל ניתן להתקלח בטוש נייד (לא הטוש הקבוע במקלחת), כיוון שזה נחשב רחיצת אבר אבר (משנה ברורה שם סקי"ח).

ההיתר ביום טוב הוא בין במים שהתחממו בשמש ובין במים שחוממו בבוילר חשמלי באמצעות שעון שבת. מי שיש לו מערכת יונקרס, בדרך כלל אינו יכול להשתמש בה ביום טוב, בגלל שיש שם גם הבערה וכיבוי של אש.