אחד מיסודות האמונה של הרמב"ם הוא ש'שזאת התורה לא תהיה מוחלפת'. התורה היא נצחית, ואינה משתנה בחלוף הזמנים. מסיבה זו אנו מייחסים חשיבות רבה למצוות, על כל פרטיהן ודקדוקיהן, כיוון שקיום המצוות, כפי שניתנו למשה במדבר, הוא ביטוי לקביעות של התורה. אנו נוטלים לולב, אוכלים בסוכה ומניחים תפילין כמו אבות אבותינו לפני שנים רבות.
עם זאת, בתורה יש גם מרכיב לא קבוע. בהקדמתו של הרמב"ן לספר במדבר נאמר, שספר במדבר עוסק במצוות הנוהגות לשעה, כגון אופן מסע המחנות, תפקידי הלויים במשכן וכן הלאה. ספר במדבר בא להדגיש, אליבא דהרמב"ן, שלכל דור ישנה גם התייחסות ייחודית, מותאמת לדור המסויים הזה. בכל דור ישנם אתגרים מיוחדים, שלא היו קיימים בדורות קודמים, ולא יהיו קיימים בדורות אחרים, והם זוקקים פתרונות שהם בגדר 'מצוות לשעה' ולא מצוות לדורות. כיצד מנהלים חיים דתיים בחברה כל כך חילונית? האם האינטרנט הוא טוב או רע? האם שיבוט אנשים הוא דבר חיובי או שלילי? כיצד מפקחים על התנהלות אנשי ציבור בלי להיכשל באיסור לשון הרע? מה יחסנו לסוגיות איכות הסביבה? אלו הן מקצת השאלות המאפיינות את הדור שלנו.
אל לנו לחשוב, שכיוון שהשאלות האלו הן שאלות חדשות, הרי שאין להן התייחסות בתורה. להיפך – העובדה שהתורה בחרה לייחד ספר למצוות לשעה, מראה שגם לאותן שאלות הנהגה מתחדשות יש תשובות – יש דרכים שבהן מתגלות לעם ישראל הוראות השעה הנחוצות . כשאנו לומדים את ספר במדבר, עלינו לנסות ללמוד מהספר, כיצד דולים תשובות שהן בגדר 'הוראת שעה', ולא רק ללמוד את הכללים של המצוות הנצחיות.