כדי לציין את התחדשות הטבע, מברכים בחודש ניסן, כאשר רואים אילנות מלבלבים, כדי להודות לה' על חסדיו שהחיה והפריח את האילנות שעמדו יבשים בחורף. וכך הוא נוסח הברכה: "ברוך אתה ה' א-הינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובים להנות בהם בני אדם"
האחרונים נחלקו אם מה שכתוב בגמרא, שמברכים בימי ניסן הוא דווקא, או שכל שרואה אילנות מלבלבים, יכול לברך. כמה וכמה מן הראשונים כתבו בפירוש שאפשר לברך גם בזמנים אחרים, וכן כתב גם המשנ"ב (רכו, סק"א). המקובלים כותבים שיש לברך ברכה זו דווקא בימי ניסן, וכן המנהג הרווח. עם זאת, מי שלא בירך בחודש ניסן, יכול לברך גם אחרי כן.
נוהגים לברך דווקא על אילן מאכל. אבל מי שברך על אילן סרק, בדיעבד יוצא ידי חובה. כמו כן, נוהגים לכתחילה לברך על שני עצים לכל הפחות.
לכתחילה, יש לברך קודם שגדלו הפירות על העץ. וכתב המשנ"ב (סק"ד) , שכל זמן שהפירות לא גדלו לגמרי, אפשר לברך עדיין על אילן זה.
אין אומרים את הברכה על אילנות שידוע שהורכבו באיסור, כי לדעת רבים מהפוסקים, אין לשבח את ה' על עץ שנעשתה בו עבירה. וכן אין לומר את הברכה על עצי ערלה, שהואיל ואסור ליהנות מפירותיהם, אין ראוי לברך עליהם. אבל כל שאין ידוע שהעץ מורכב או ערלה, אפשר לברך עליו.