שאלה

אנחנו משתמשים במדיח כלים אחד לחלבי ובשרי, אבל אנחנו לא מדיחים ביחד את החלבי והבשרי. אלא בין הדחת חלבי לבשרי או להפך, מפעילים פעם אחת את התכנית הכי חמה 'על ריק'.
האם יש בעיה להדיח כלים פרווה יחד עם הכלים החלביים או  הבשריים?

תשובה

לגבי כלים שמשתמשים בהם בחמים, כגון סירים או כפות ערבוב והגשה, ניתן להקל ולהדיח אותם יחד עם חלבי או עם בשרי, ומי שרוצה להחמיר, יש בחומרא זו טעם.

לגבי כלים שמשתמים בהם רק בצונן, כמו כוסות שתיה קרה, קערת ערבוב של מיקסר וכדומה, אין שום בעיה להדיחם יחד עם חלבי או בשרי.

נימוקים

האופן שבו אותם משתמשים במדיח מבוסס על מה שכתבתי בתשובה אחרת, בנושא הנחיות לשימוש במדיח כלים לחלבי ובשרי. ההנחיות האלו מבוססות על ההנחה, שכאשר מדיחים כלים חלביים במדיח, המדיח הופך להיות חלבי, ועל כן צריך להגעיל אותו לפני השימוש לבשרי.

לכאורה, המסקנה המתבקשת מההנחיות האלו היא, שאם מדיחים את הכלים הפרווה יחד עם הכלים החלביים, הם יהפכו לחלביים, ואם ידיחו עם הכלים הבשריים, הם יהפכו לבשריים, וממילא, יש להדיח את כלי הפרווה בנפרד.

אלא שמסקנה זו אינה הכרחית, וכפי שנסביר להלן.

כלים שמשתמשים בהם בחם

בעצם, היה מקום שלא להזדקק כלל לכלים פרווה. אם מבשלים בכלי בשרי בן יומו אוכל פרווה, האוכל הפרווה ממשיך להיות פרווה. לדעת המחבר (יורה דעה צה, א) האוכל הפרווה ממשיך להיות פרווה, ומותר לאכול אותו יחד עם חלב ממש. הרמ"א (שם סעיף ב) מחמיר, שאסור לאכול את האוכל הפרווה הזה יחד עם חלב ממש. אמנם, גם הרמ"א מיקל, שאם האוכל הפרווה הזה התערב עם חלב, התערובת אינה נאסרת.

כאשר מדובר בכלי בשרי שאינו בן יומו, גם לדעת הרמ"א, יהיה מותר לאכול את האוכל הפרווה הזה עם חלב ביחד ממש (רמ"א שם).

לכן, גם אם הכלים הפרווה הפכו לבשריים או לחלביים במדיח, הרי שאוכל פרווה שמתבשל בתוכם, אם הכלי בן יומו, יהיה אסור לדעת הרמ"א לאכול אותו עם המין השני, ולדעת המחבר, יהיה מותר לאכול אותו עם המין השני, כך שממילא אין בעיה של ממש עם הכלים, לכל הפחות לדעת המחבר. ואם הכלי הפרווה כבר אינו בן יומו מההדחה, בכל מקרה, אין בעיה עם האוכל שנתבשל בתוכו.

בנוסף, כפי שהוסבר בתשובה על הנחיות לשימוש במדיח כלים, בעצם, ההנחה שהמדיח הופך להיות בשרי או חלבי בהתאם לכלים שהודחו בו, אינה ודאית, אלא רק מספק. גם בשל העובדה שיש בתוכו חומרי ניקוי חריפים, כך שיתכן שהמים בתוך המדיח פגומים תמיד, וגם בשל העובדה, שמדיחים רבים עוברים שטיפה בחמים נקיים בסוף התהליך, כך שיתכן שהמדיח בעצם עובר הגעלה בכל הדחה. על כן, מסתבר שגם לדעת הרמ"א, כלי פרווה שיצא מהמדיח אינו ודאי בשרי או חלבי, אלא רק ספק, ואינו אוסר את האוכל שנתבשל בתוכו אפילו באכילה ממש עם המין השני.

עוד יש לציין, שכמובן, אחרי כמה הדחות אלו, הכלי יהיה גם חלבי לא בן יומו, מפאת ההדחות עם הכלים החלביים, וגם בשרי לא בן יומו, מפאת ההדחות עם הכלים הבשריים. ביחס לכלים אלו כתב הרמ"א (יו"ד צג), שמותר לבשל בהם לכתחילה אוכל פרווה. ואמנם, הש"ך (שם סק"ג) כותב, שאף שמדינא נכונים דברי הרמ"א, הרמ"א (סימן צד סעיף ה) כתב שנוהגים להחמיר ולא לבשל בכלי כזה גם אוכל פרווה. אבל שוב, כיוון שמדובר רק בחומרא כפי שמפורש ברמ"א שם, יש לומר שזה רק בכלים שוודאי בלועים מחלב שאינו בן יומו ובשר שאינו בן יומו. בנדון שאלתנו, יש מקום לומר שהכלים האלו נשארים פרווה בכלל ההכשרה במדיח הכלים.

ועם זאת, למי שרוצה להחמיר ולא להדיח כלים פרווה המיועדים לשימוש בחם במדיח הכלים, זו חומרא שיש בהם טעם.

כלים שמשתמשים בהם רק לדברים קרים

כאשר מדובר בכלים שמשתמשים בהם רק לקר, כגון כוסות שתיה, חלקים של המיקסר, חלקים של מעבד מזון וכן הלאה, יש צד גדול יותר להקל. כלים אלו, אפילו אם היו בלועים איסור ממש, מן הדין מותר להשתמש בהם בצונן, שכן בצונן אין בליעה.

אמנם, הרמ"א (יו"ד קכא, ה) כותב שכלים שבלועים מאיסור, אפילו אם תשמישם רק בצונן, אין להשתמש בהם בקביעות בצונן בלא הגעלה, אבל ברור שדבריו אמורים רק בכלים שבלועים מאיסור. הלא בכלים שבלועים בהיתר אלא שהם בלועים מחלב ומבשר, מן הדין מותר אפילו להשתמש בהם בחם, כפי שכתב הרמ"א לעיל, ואם כן, בצונן, בוודאי שיש הרבה מקום לומר שמותר להשתמש בהם אפילו לפי המנהג.

עם זאת, יש לשים לב שסכינים של מעבד מזון, שחותכים גם דברים חריפים, אין להדיח במדיח הכלים עם בשר או חלב. שמכיוון שהם בולעים בשר או חלב, ומשתמשים בהם גם לחתוך דברים חריפים, הם יפלטו את הטעם למה שהם חותכים, והוא יהיה טעם לשבח.