שעות פתיחה
ראשון 13:00 - 18:00
שני 13:00 - 18:00
שלישי 13:00 - 18:00
רביעי 13:00 - 18:00
חמישי 13:00 - 18:00
שישי 13:00 - 18:00
שבת סגור
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
קרח תשעז – על דרכי המחלוקת
ראשי » שערים לפרשה » ספר במדבר » קרח תשעז – על דרכי המחלוקת
אין תגובות

המהפכה הצרפתית בישרה את מותו של עידן. עד אז, היו האצילים שולטים. אדם נולד לתפקיד, חסר כישורים ככל שיהיה. התפיסה הדמוקרטית אומרת שאדם מקבל תפקיד בהתאם לכישוריו, ובהתאם ליכולתו לשכנע אחרים שיתמכו בו.

הטענה הזו, שאדם צריך להיבחן על פי כישוריו היא טענה כ"כ חזקה והגיונית, שממש קל להזדהות עם טענתו של קרח "כי כל העדה כולם קדושים… ומדוע תתנשאו על קהל ה' ".

זו טענה כ"כ טובה, שבעצם, צריך לשאול את עצמנו, מדוע התגובה של הקב"ה לטענת קרח כ"כ קשה.

התשובה היא, שהטענה של קרח לא היתה מוקד העניין. כך אומר משה לקורח – "המעט מכם כי הבדיל ה' אתכם מעדת ישראל… וביקשתם גם כהונה?!". משה טוען, שקרח פשוט רוצה ג'וב.

כך מבואר גם במשנה באבות (פ"ה משנה טז), שרואה במחלוקתו של קרח דוגמא ומופת למחלוקת שאינה לשם שמים. והמשנה אומרת שמחלוקת כזו אין סופה להתקיים. המפרשים מסבירים, שהכוונה היא שמחלוקת כזו אינה מביאה משהו של קיימא. לא לומדים משהו חדש על האמת, לא מותירים כאן משהו שתהיה לו משמעות בעתיד. כל מה שיש זה סתם מחלוקת מתוך מטרה לנצח.

מהם המאפיינים של מחלוקת שהיא אינה לשם שמים? דומני שניתן ללמוד מהפרשה כמה נקודות:

הרמב"ן שואל, מדוע קרח נזכר דווקא עכשיו לחלוק על משה. התשובה שלו היא, שכל זמן ש'הלך' למשה טוב בהנהגת העם, לא היה סיכוי להתווכח איתו. אבל לאחר חטא המתאווים, כשהעם נענש, הם כועסים יותר על משה, וזה זמן להיכנס בוויכוח ומחלוקת. כלומר, כשהטענות לא חזקות מצד עצמן, אלא רק מנצלים מצב זמני, זה מעיד שהויכוח הוא לא ענייני.

הגמרא בסנהדרין (קי.) תוהה מדוע משה הולך אל דתן ואבירם. תשובתה של הגמרא: "אמר ריש לקיש: מכאן שאין מחזיקין במחלוקת. דאמר רב: כל המחזיק במחלוקת עובר בלאו, שנאמר: "ולא יהיה כקרח וכעדתו".

להחזיק במחלוקת פירושו שאני מחפש להיות זה שמנצח בויכוח, ולכן אני מעדיף לא לצמצם את פערי ההבנה בינינו, אלא אדרבה להדגיש אותם. זה גם אומר, שאני מעדיף לצעוק את עמדתי בקול, במקום לנסות לדבר בשקט ובלי התלהמות עם הצד השני.

וכמובן, דבריהם של מחרחרי הריב האולטימטיביים דתן ואבירם "כי תשתרר עלינו גם השתרר" – אין כאן טענה לגופו של עניין, אלא טענה לגופו של אדם.

 

כבר כמה זמן שאנו עדים לדיון על חופש הביטוי, בהקשר של תרבות ואומנות, במדינת ישראל. לדאבון לב, במקום שהדיון הזה ישא אופי תרבותי, הוא מדגים את כל הדרכים לקיום מחלוקת שאינה לשם שמים. מנצלים הזדמנויות כדי לנגח, מעדיפים לצעוק בתקשורת במקום לדבר פנים אל פנים, ומדברים על אנשים במקום על דעות.

היהדות היא דת שמעודדת מחלוקות. אני תמיד מלמד את תלמידי לענות על כל שאלה ביהדות שהתשובה היא 'מחלוקת'. 99% מהפעמים זה נכון. אבל בתנאי שהמחלוקת מתנהלת בצורה כזו שהיא לשם שמים. והאתגר שלנו הוא לא ללמוד מהתקשורת דרכי התנהלות לא נכונות, אלא אדרבה לעודד ולקדם תרבות דיון שמוסיפה שלום בעולם.

שיתוף

קשור

חופש הביטוי מחלוקת פרשת שבוע קרח
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
הירשם לבלוג באמצעות המייל

הרשומות והעמודים הנצפים ביותר
  • למנצח בנגינות מזמור שיר
  • טבילה בחיק הטבע
  • כיסוי אשכולות ענבים בשמיטה
  • זמני תפילת מנחה וערבית
  • מלאכות דרבנן - אוקמי ובמקום הפסד
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
We WordPress
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס