שאלה:

אני רוצה להשתתף בכנס מקצועי בין לאומי בתשעה באב. אני נוסע לכנס, בין השאר, כנציג אגודה מקצועית ישראלית, שמבקשת להפוך להיות חלק מהגוף הבינלאומי. היום הראשון של הכנס הוא תשעה באב, ובו יוחלט אם להפוך את האגודה הישראלית שלנו, לחלק מהגוף הבינלאומי. אף שאין הדבר ברור, מסתבר שנוכחותי ביום הראשון של הכנס תשפיע.

האם מותר לי להשתתף בכנס?

תשובה:

בנסיבות שציינת, מותר להשתתף בכנס. לכתחילה, עד חצות היום, רצוי שתשתדל להתרכז באבלות החורבן, ולא בהרצאות המתקיימות.

נימוקים:

המשנה בפסחים (נד:) אומרת, שהשאלה אם עושים מלאכה בתשעה באב או לא, תלויה במנהג המקומות. בתרומת הדשן (סימן קנג) כתב, שטעמו של האיסור הוא 'משום עינוי', כלומר, המלאכה היא דבר משמח, ואסרו אותה בתשעה באב כדי שיתאבל.

השולחן ערוך (תקנד, כב) ציין שאכן הדבר תלוי במנהג המקומות. והרמ"א כותב, שהמנהג הוא שלא לעשות מלאכה עד חצות.

השתתפות בכנס מקצועי, גם היא הסחת הדעת מאבלות, ולכן לפי דברי הרמ"א יש להימנע ממנה עד חצות.

אלא שבסעיף כג כתב המחבר, שמותר לעשות בתשעה באב מלאכת דבר האבד. נדון דידן אינו ממש המקרה הרגיל של מלאכת דבר האבד, שהרי לא צפוי לך הפסד כספי, אלא רק מניעת 'רווח' של הצטרפות לגוך הבינלאומי. אבל במשנ"ב (שם סקמ"ח) כתב שכשם שהתירו בחול המועד או לאבל מסחר, כאשר מדובר ב'יריד', דהיינו בהזדמנות חד פעמית, כך יש להתיר גם בתשעה באב. ושאלת ההצטרפות לגוף הבינלאומי היא בוודאי עניין הדומה ליריד.

ואמנם, במשנ"ב שם כתב, שההיתר הוא רק על ידי נכרי (ועיין שם בבאה"ל), אבל בסעיף הקודם (במשנ"ב סקמ"ז) כתב שכשאי אפשר על ידי גוי, אפשר גם על ידי יהודי. וכן התיר הרב יעקב אריאל לעשות מלאכה בדבר האבד בתשעה באב קודם חצות כשאי אפשר על ידי גוי כאן, וכן כתבו להיתר גם בתשובה כאן.

כמובן, אם יש אפשרות שלא תסיח את הדעת מהאבלות, אלא תשב שם בגופך, אבל מחשבותיך יעסקו בחורבנו של המקדש, הרי זה עדיף.