שאלה:

המשפחה שלנו תהיה בארץ בחול המועד. הם חוזרים לחו"ל בערך שבוע אחרי חול המועד. רצינו לנצל את ימי החול המועד לצורך תמונות משפחתיות. אפשר לעשות גם אחרי, אבל נוח לכולם יותר לעשות זאת בחול המועד. האם מותר להזמין צלם מקצועי לצורך צילומים אלו?

תשובה:

אם אתם לא נפגשים לאחר חול המועד, ניתן להזמין את הצלם ולהצטלם בחול המועד

נימוקים:

תוקפו של איסור מלאכה בחול המועד

הגמרא במסכת חגיגה (יח.) מביאה מספר דרשות לכך שיש איסור מלאכה בחול המועד (הזכרנו כאן בקצרה רק את חלקן):

מכלל דתרוייהו סבירא להו דחולו של מועד אסור בעשיית מלאכה, מנהני מילי? דתנו רבנן: את חג המצות תשמר שבעת ימים, לימד על חולו של מועד שאסור בעשיית מלאכה, דברי רבי יאשיה.
רבי יונתן אומר: אינו צריך, קל וחומר: ומה ראשון ושביעי שאין קדושה לפניהן ולאחריהן – אסור בעשיית מלאכה, חולו של מועד שיש קדושה לפניהן ולאחריהן – אינו דין שיהא אסור בעשיית מלאכה? …
תניא אידך: ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת לה' מה שביעי עצור – אף ששת ימים עצורין, אי מה שביעי עצור בכל מלאכה – אף ששת ימים עצורין בכל מלאכה? תלמוד לומר: וביום השביעי עצרת – השביעי עצור בכל מלאכה, ואין ששה ימים עצורין בכל מלאכה. הא לא מסרן הכתוב אלא לחכמים, לומר לך איזה יום אסור ואיזה יום מותר, איזו מלאכה אסורה ואיזו מלאכה מותרת.

משני המקורות הראשונים נראה שאיסור מלאכה בחול המועד הוא דאורייתא. במקור השלישי מצאנו גדר לא שגרתי: 'מסרו הכתוב לחכמים'.

גם במסכת מועד קטן (יא:) נוקטת הגמרא בפשטות שאיסור מלאכה בחול המועד הוא מהתורה.

כנגד שני המקורות האלו, המקור העיקרי לכך שאיסור מלאכה בחול המועד הוא רק מדרבנן הוא לשון הירושלמי (מועד קטן פרק ב הלכה ג):

אמר רבי אבא בר ממל אילו היה לי מי שימנה עמי, התרתי שיעשו מלאכה בחול המועד. כלום אסרו מלאכה בחול המועד, אלא כדי שיהו אוכלין ושותין ושמחים ויגיעים בתורה! ואינון (-והם) אוכלין ושותין ופוחזים.

בנוסף, בחול המועד קיימים היתרי מלאכה גדולים יותר מאשר של שבת ויום טוב, וגם היתרים אלו מצביעים לכאורה על כך שמדובר באיסור דרבנן, ולא באיסור דאורייתא.

התוספות בחגיגה (שם) מביאים את דעת רבנו תם וריב"א, הסוברים שאיסור מלאכה בחול המועד הוא דרבנן. כך כותב גם הרמב"ם (הלכות יום טוב פרק ז הלכה א), הרא"ש (מועד קטן פרק א סימן א) והטור (אורח חיים סימן תקל), וכן כתבו עוד ראשונים.

בקיצוניות השניה ניתן למצוא את שיטת הרשב"ם בפסחים (קיח. ד"ה כל המבזה את המועדות) והיראים ועוד ראשונים, הסוברים כפשטות הדרשות המופיעות במסכת חגיגה, שאיסור מלאכה בחול המועד הוא מהתורה, ואין הלכה כאותו ירושלמי.

בין שתי השיטות האלו ניתן להציג שתי שיטות בינים.

שיטה אחת היא שיטת הרמב"ן (מובא בנמוקי יוסף מועד קטן א. ד"ה גמ'). לדעתו, המלאכות האסורות מהתורה בחול המועד הן מלאכות שאינן לצורך המועד ואין בהן משום דבר האבד. מלאכות לצורך המועד או שיש בהן דבר האבד לא נאסרו כלל. עוד יש לציין, שמדבריו במסכת עבודה זרה (כב. ד"ה ומדמקשה) נראה, שרק מלאכה שיש בה טירחה מרובה כמלאכת עבודת הקרקע נאסרה. הרחבת האיסור מעבר למלאכות אלו היא רק מדרבנן.

שיטה שניה היא שיטת ספר החינוך (מצווה שכג) והבית יוסף (אורח חיים סימן תקל) שנקטו כמו אחת הדרשות הנזכרות בסוגיא במסכת חגיגה, שאיסור מלאכה בחול המועד הוא מהתורה, אלא שמסרו הכתוב לחכמים.

גדרו של איסור המלאכה

הירושלמי שצוטט לעיל מסביר שטעמו של איסור המלאכה בחול המועד הוא "כדי שיהו אוכלין ושותין ושמחים ויגיעים בתורה". כלומר, מטרתו של איסור המלאכה היא שאדם ימנע מטורח מיותר בחול המועד, ויוכל להקדיש את זמנו להנאה ולימוד תורה.  במובן הזה, איסור המלאכה הוא איסור על טירחה, ולא על מלאכה במובן של מלאכות שבת.

כך עולה גם מלשון הגמרא במסכת מועד קטן (ב:). הגמרא שם דנה בשאלה מדוע מותר להשקות את בית השלחים בחול המועד ובשביעית:

תנן משקין בית השלחין במועד ובשביעית בשלמא מועד משום טירחא הוא ובמקום פסידא שרו רבנן אלא שביעית בין למאן דאמר משום זורע ובין למאן דאמר משום חורש זריעה וחרישה בשביעית מי שרי.

הרי מבואר בגמרא, שאיסור מלאכה בחול המועד הוא משום טירחה. וכך מודגש עוד יותר בלשונו של המיוחס לרש"י שם: "בשלמא מועד – משום הכי שרי, דלא אסיר בשום מלאכה, אלא משום טירחא".

לעומת זאת, המקורות המוזכרים בסוגיא במסכת חגיגה, מראים שאיסור המלאכה בחול המועד הוא אותו איסור מלאכה של יום טוב, אלא שיש בו הקלות שאין באחרים. כלומר, עיקרו של איסור המלאכה אינו מניעת הטורח, אלא איסור מלאכה כמו במלאכות שבת.

לכאורה, השאלה אם איסור המלאכה בחול המועד עניינו טירחה או שעניינו איסור מלאכה בדומה לשבת ויום טוב, תלוי בשאלה אם איסור מלאכה בחול המועד הוא מדאורייתא או מדרבנן. כך כותב להדיא הרדב"ז (שו"ת חלק ב סימן תשכז):

שאלת ממני אודיעך דעתי בקצת מלאכות שאין בהם צורך למועד ולא צורך האדם כגון הריגת זבובים ויתושים וכיוצא במלאכות אלו בחול המועד אם הם מותרים או אסורים.
תשובה: … כבר ידעת דאיכא פלוגתא דרבוותא אם אסור מלאכה בחולו של מועד אי הוי מדאורייתא או מדרבנן. ולדעת האומרים שאין מלאכה בחול המועד מן התורה והוא דעת הרב ז"ל, אם המלאכות האלו עושה אותם תדיר ואינם לצורך המועד ולא לצורך האדם ולא דבר האבד ודאי אסורים שעיקר המלאכות שנאסרו הוא כדי שלא יהא כיום חול לכל דבר. לפיכך אם חסר אחד מאלה, יש להתיר… ולדעת האומר שהמלאכות בחול המועד אסורות מן התורה יש להחמיר אף על פי שאינו עושה אותה תדיר ואין להתיר אלא א"כ היא לצורך המועד ע"י שינוי ומלאכת הדיוט ואם הוא דבר האבד ובלבד שלא יהיה שם טרחא יתירה.

אבל הדברים אינם מוכרחים. שהרי לעיל ציינו לדברי הרמב"ן, שאומר שאיסור מלאכה מן התורה בחול המועד הוא רק כאשר יש טירחה רבה.

כך כותב גם היראים (סימן שד):

אעפ"כ ספק בידי אי דאורייתא אי דרבנן כי יש לי כמה ראיות שהבאתי לצד אחר מכל מקום הטיית לבבי וסברתי נראה לי כאשר כתבתי ובפירושי רבותי במוע"ק מצאתי דאיסור מלאכה חולו של מועד דאורייתא מכ"מ למדנו מדתלי תלמודא איסור מלאכה חולו של מועד בטרחא למדנו דלא מיתסרא אלא מלאכת טורח…

על כן, אין תלות הכרחית בין המחלוקת אם מדובר באיסור דאורייתא או דרבנן, ובין השאלה אם גדרו של האיסור הוא איסורי מלאכה או טירחה.

איסור מלאכה בצלם

לכאורה, ישנו הבדל בין עבודת צילום של צלם חובב, ובין זו של צלם מקצועי. אצל צלם חובב, מדובר במלאכת הדיוט, ואילו אצל צלם מקצועי, מדובר במלאכת אומן. ונפק"מ, שמלאכת אומן לא הותרה לצורך המועד, אלא רק לצורך אוכל נפש. אם כן, אף שמותר לצלם בחול המועד לצורך המועד, זה רק כשמדובר בצילום ע"י חובבים. אבל עבודת צילום של צלם מקצועי תיאסר משום היא מלאכת אומן.

אמנם, מצד שני, יש לפקפק בכלל בעצם האיסור. יש לדון אם צילום דיגיטלי נחשב בכלל מלאכה האסורה בשבת. פוסקים רבים נוקטים שאיסור כתיבה במחשב בשבת הוא מדרבנן בלבד. וזה כאשר ישנן אותיות המופיעות על המסך. כתיבה לדיסק בלבד, אולי אינה אסורה בכלל.

ואמנם, בשמירת שבת כהלכתה (פרק סז הערה ריא) כתב שהזנת נתונים במחשב הנרשמים על דיסקט נחשבת כמלאכת בונה. אבל לכאורה, הדברים אינם רלוונטיים היום. שכן נימוקו הוא: "כיוון שדיסקט רגיל אין לו כל ערך, ורק עם רישום האותיות האלקטרוניות "נבנה" הדיסקט". כיום, כשהזיכרון של המחשב ושל המצלמה נכתב ונמחק עשרות ומאות פעמים, קשה לומר ששמירת קובץ בזיכרון הופכת אותו מדבר חסר ערך למשהו בעל ערך.

ואם מדובר בפעולה שבשבת היא אסורה מדרבנן בלבד, הרי שאם אין מדובר בפעולה שיש בה טירחה, היא אינם אסורה בחול המועד (פסקי תשובות סימן תרל הע' 17, בשם חול המועד כהלכתו).

אם אין איסור מלאכה, כיצד ניתן לדבר על 'מלאכת אומן' שנאסרה?

איסור טירחה בצילום

האם נאמר שהצילום אסור משום שהוא טירחה?

השאלה המרכזית בעניין היא, כיצד להגדיר את מושג הטירחה. אם מדובר בטירחה במובן של עבודה פיסית קשה, ספק אם צילום ע"י צלם מקצועי נכלל בגדר זה.

אבל יש ללמוד את גדרה של הטירחה האסורה, מדין אחר – איסור סחורה בחול המועד.

המשנ"ב (תקל, סק"ב) כתב, שאיסור סחורה בחול המועד אינו משום שמדובר במלאכה, שהרי אפילו בשבת, אין איסור מלאכה בעשיית סחורה. ובכל זאת, הוא נאסר משום הסברא של הירושלמי, שאם יבואו לעסוק בסחורה, ממילא תתבטל כל שמחת חול המועד. וכן כתב גם בערוך השולחן (שם סעיף ג).

אם כן, מסתבר שכל פעם שאדם עובד לפרנסתו בחול המועד, יש לאסור זאת, שאם נתיר, יעבדו אנשים רבים בענייני עבודה שונים שאין בהם מלאכה בשבת, ובטלה שמחת חול המועד.

אלא, שכיוון שלמדנו את איסור המלאכה של הצלם מענייני משא ומתן, הרי שדיו לבא מן הדין להיות כנדון, ועל כן, כשם שמותר לקנות בחול המועד לצורך המועד, כך מותר לאדם לעבוד בכל עבודה שאינה בגדר מלאכה בשבת, אם זה לצורך המועד, ואין לומר שבאופן מהותי זו מלאכת אומן האסורה.

ועל כן, אם היתה אפשרות קלה לקיים את האירוע אחרי חול המועד, ומקיימים אותו בכל זאת בחול המועד, קשה לומר שמדובר באירוע לצורך המועד, וקשה להתיר להזמין צלם מקצועי.

אולם, במידה ואתם לא אמורים להיפגש סתם כך אחרי המועד, יש לראות במפגש החברתי צורך המועד. שהרי התירו למשל הרי שהצילומים בחול המועד נחשבים לצורך המועד, שכן המפגש החברתי נחשב צורך המועד, כפי שעולה מכך שהתירו לכתוב בכתיבת הדיוט אגרת שלומים (שו"ע או"ח תקמה סעיף ה, ומשנ"ב שם סק"ל).