שעות פתיחה
ראשון 13:00 - 18:00
שני 13:00 - 18:00
שלישי 13:00 - 18:00
רביעי 13:00 - 18:00
חמישי 13:00 - 18:00
שישי 13:00 - 18:00
שבת סגור
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
עקירת עצי פרי חולים
ראשי » שערי תשובה » עקירת עצי פרי חולים
אין תגובות

שאלה:

יש לנו בחצר עצי פרי חולים. חלקם ממש חולים, ועל פי דעתו של הגנן הם עתידים למות לחלוטין. וחלקם במצב קשה, ובקושי נותנים פירות.

אנחנו רוצים לעקור אותם וליטוע עצי פרי אחרים במקומם. האם זה מותר?

תשובה:

מותר לקצוץ את שני העצים.

נימוקים:

בתורה (דברים כ, כ) נאמר שאסור לכרות עצי מאכל. ובגמרא (בבא קמא צא:) מתבאר עוד, שמותר לכרות גם עצי מאכל לצורך, אלא שיש להקדים כריתת עצי סרק לעצי מאכל.

מה נחשב אילן מאכל? הגמרא שם אומרת שדין זה מופיע בפירוש במשנה במסכת שביעית (פרק ד, משנה י):

כמה יהא בזית ולא יקוצנו רובע רבן שמעון בן גמליאל אומר הכל לפי הזית.

והגמרא אומרת, שדין זה אמור ביחס לזית. אבל בדקל, אם אינו עושה קב פירות, אינו נחשב אילן מאכל.

וכך נפסק ברמב"ם (הלכות מלכים פרק ו הלכה ט):

כל אילן סרק מותר לקוץ אותו ואפילו אינו צריך לו, וכן אילן מאכל שהזקין ואינו עושה אלא דבר מועט שאינו ראוי לטרוח בו, מותר לקוץ אותו, וכמה יהא הזית עושה ולא יקוצנו, רובע הקב זיתים, ודקל שהוא עושה קב תמרים לא יקוצנו.

וכתב הרא"ש (בבא קמא שם סימן טו), שמותר לקצוץ גם אילן מאכל, אם זקוק למקומו.

אלא שבגמרא שם נאמר:

א"ר חנינא לא שכיב שיבחת ברי אלא דקץ תאינתא בלא זמנה.

בשאילת יעבץ (חלק א סימן עו) כתב:

איברא דאיכא למידק בהך מילתא דאמר רבי חנינא לא שכיב שבחת ברי אלא דקץ תאנתא בלא זימנא היכי מיירי. דהא ודאי שבחת, תלמיד חכם הוה, וחס וחלילה לומר שעבר על לאו דאורייתא… ועל כרחך לומר שלא עבר אלאו ממש. ונראה לי דודאי היה לו ריוח בקציצתו שהיה מעולה בדמיו או צריך למקומו… אך מכל מקום אינה משנת חסידים. אף על פי שכך מותר מן הדין, ראוי להחמיר על עצמו…
והכי הוה מעשה דשכחת שלפי שחסיד היה. נענש על זה במדה כנגד מדה שמת קודם זמנו. אף על גב דלכל אדם שרי. אי נמי לכ"ע נמי איכא סכנתא.

כלומר, לדעת השאילת יעבץ יש סכנה בקציצת עצי פרי, גם במקום שמותר לקוץ אותם. אמנם, בבנין ציון (סימן סא) כתב, שכאשר קוצץ בעצמו או על ידי שלוחו, אין סכנה אפילו שקוצץ אילן מאכל, ובלבד שיש לו רווח בקציצתו.

במנחת שלמה (תניינא סימן ק אות ב) כתב שרבו הדעות המתירות, שאין בזה משום סכנה, וכן מסיק גם ביביע אומר (חלק ה, יורה דעה סימן יב).

עוד יש לציין, שגם מדברי השאילת יעבץ נראה, שחשש הסכנה הוא רק כשהאילן עדיין עושה פירות בצורה משמעותית. שכן כתב:

אף על פי שכך מותר מן הדין. ראוי להחמיר על עצמו גם בשאר שני שבוע שלא לקוצצו קודם זמנו האמור בשביעית.

נראה מדבריו, שאם הגיע למצב שבו המשנה בשביעית התירה לקצוץ, גם אין חשש סכנה. בעצים המדוברים לא צפויים להיות פירות משמעותיים, ועל כן, נראה שהם אינם בגדר אילן מאכל לעניין חשש סכנה, לכל הדעות.

 

 

שתף

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש) פייסבוק
  • לחיצה לשיתוף ב-X (נפתח בחלון חדש) X

קשור

בל תשחית הלכה יורה דעה שו"ת
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
הירשם לבלוג באמצעות המייל

הרשומות והעמודים הנצפים ביותר
  • למנצח בנגינות מזמור שיר
  • אכילה בסוכה בליל שמחת תורה
  • מתי תהיה שנת השמיטה
  • אמירת הלל לפני הזריחה במנין או אחרי הזריחה לבד
  • כיבוס מכנסי שבת לצורך שבת חול המועד
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
We WordPress
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס