שאלה
האם ניתן להבדיל על בירה, כשיש לנו גם יין או מיץ ענבים בבית
תשובה
ניתן להבדיל על בירה אם היא חביבה לך יותר מאשר היין. אבל עדיין ישנה עדיפות להבדלה על יין.
נימוקים
הגמרא בפסחים (קז.) אומרת שניתן להבדיל על חמר מדינה.
הרשב"ם (שם ד"ה חמר מדינה) כותב שחמר מדינה היינו:
אין יין אחר בעיר הזאת כי אם שכר הלכך מבדילין בו וכן הלכה. אבל מים לא איקרו חמר מדינה…
לכאורה נראה מדברי הרשב"ם שרק אם אין יין מצוי בעיר ניתן להשתמש בחמר מדינה. אלא שבהמשך הסוגיה נאמר:
רב אשכחיה רב הונא דקדיש אשיכרא אמר ליה שרי אבא למיקני איסתירי משיכרא.
ופירש הרשב"ם:
מקדש אשיכרא – ואף על פי שהיה יין בעירו. וטעמו משום דחביב ליה כדאמר לעיל [קו ב] זימנין דחביבא ליה ריפתא מקדש אריפתא. שרי ליה אבא – התחיל לעשות שכר ולהשתכר בו ויפה בעיניך ומקדש אתה עליו.
הרי מבואר, שלמרות שהיה יין בעירו, היה רב הונא מקדש על שיכר, משום שהוא חביב עליו. על כן יש לומר, שמה שכתב הרשב"ם לעניין שאין יין מצוי בעיר, הוא רק הסבר מפני מה נוהגים לשתות חמר מדינה. אבל באמת גם אם נוהגים לשתות משקאות נוספים מחמת סיבות נוספות, הרי הם יכולים להיחשב כחמר מדינה, ואם הם חביבים עליו יכול גם להבדיל עליהם.
וכן מבואר מדברי שולחן ערוך הרב (סימן רעב סעיף י)
מדינה או עיר שרוב יינם שכר או שאר משקים דהיינו שדרך רוב אנשי העיר לקבוע סעודותיהם על השכר או שאר משקים כמו שהוא דרך לקבוע על היין במקום שהיין מצוי הרי משקין אלו בעיר זו כמו יין ונקראים שם חמר מדינה לענין כל הדברים הטעונים כוס. וכל שאין יין הרבה גדל סביבות העיר כמהלך יום שאף שמצוי הרבה יין אצל החנוני מן הסתם אין דרך רוב אנשי עיר זו לקנות יין תמיד מן החנווני אלא קובעים רוב סעודותיהם על שאר משקים והרי הם חמר מדינה ואף במקומות שהיין גדל שם ובשנה אחת לקה היין ואינו מצוי כל כך ורוב העיר קובעים רוב סעודותיהם בשנה ההיא על שאר משקים הרי משקים אלו חמר מדינה בשנה ההיא.
הרי כתב להדיא שהשאלה היכן גדל היין הוא רק היכי תמצי לברר שהם קובעים את סעודתם על היין, ולא שזו ההגדרה.
לפי זה יש להסביר גם את מה שכתב בהמשך דבריו:
ויש חולקין על כל זה ואומרים שאינו נקרא חמר מדינה אלא אם כן רוב השנה אין היין מצוי כלל בכל העיר אפילו אצל החנוני אבל אם רוב השנה הוא מצוי אצל החנוני אף שהוא ביוקר אין שום משקה נקרא חמר מדינה לענין כל הדברים הטעונים כוס (חוץ מברכת המזון מטעם שנתבאר בסי' קפ"ב) אף בשעה שאין היין מצוי כלל בעיר.
דברים אלו מבוססים על לשונו של הרשב"ם, שכתב שכל שאין יין בעיר, ניתן להחשיב משקה אחר כחמר מדינא. בניגוד לדעת הראשונה שהזכיר, שהיא דעת הטור, שכל שאין מגדלים יין בסביבות העיר, אף שמצוי אצל החנוונים, הרי שניתן להגדיר משקאות אחרים כחמר מדינה.
ולדבריו יש לומר בדעת הרשב"ם, שכל מה שהותר בגמרא לשתות את החביב, היינו כשבעיר אין היין מצוי כלל, ולכן כולם שותים חמר מדינה. ואף שלרב הונא היה יין, הוא היה חריג בעירו, ולכן היה יכול להבדיל על חמר מדינה.
נמצא, אם כן, שהשאלה מה נחשב חמר מדינה נפרדת, בעקרון, מהשאלה אם יש יין בעיר. השאלה אם יש יין בעיר יכולה להיות סימן, לדעת חלק מהראשונים, לשאלה אם ניתן להחשיב משקה אחר כחמר מדינה, אבל יתכן שלאדם מסויים יהיה בבית גם יין, ובכל זאת, אם חמר המדינה יהיה חביב עליו יותר, יוכל להבדיל עליו (לגבי קידוש, עיין בסימן רעב סעיף ט שאין נוהגים לקדש על חמר מדינה בלילה).
בעקבות זאת פסק גם הרמ"א (סימן רצו ס"ב):
נהגו להבדיל במוצאי פסח על שכר ולא על יין, משום דחביב עליו.
וכן פסק גם בשש"כ (פרק ס סעיף ג):
אין לו יין להבדיל עליו, או שמשקה אחר חביב עליו מן היין והוא חמר מדינה… יבדיל על חמר מדינה.
ולכן ניתן להבדיל גם על חמר מדינה, כגון בירה. עם זאת, יש עדיפות בהבדלה על יין גם במקום שניתן להבדיל על חמר מדינה, משני נימוקים:
ראשית, המשנ"ב (רצו סק"ח) כותב שיש מעלה בהבדלה וקידוש על יין בכל מקרה.
ושנית, לכאורה בימינו היין גם גדל במרחק יום ממרבית המקומות, וגם מצוי מאוד אצל החנוונים, ולכן יש מקום לסברא שהוא אינו נחשב כלל כחמר מדינה (עיין בפסקי תשובות בסימן רעב אות ט ושם בהערות 60 – 62). אף שלמעשה נהגו רבים להבדיל ולקדש בשבת בבוקר על חמר מדינה, עדיין מחמת הדעות האחרות יש עדיפות ליין.