שורה תחתונה – בגילוח במכונת גילוח, ניתן להשתמש בכל המכונות. אין צורך בהכשר מיוחד.

בתספורת השיער – אין להסתפר בתספורת 0. כל דבר שהוא יותר מכך, ניתן להקל.

 

הגמרא במכות (כא.) אומרת שאין איסור לגלח במספרים, כיוון שנאמר 'לא תשחית', ובמספרים אין השחתה. והיא אומרת שאין איסור במלקט ורהיטני, משום שנאמר 'לא יגלחו', ובמלקט ורהיטני אין דרך גילוח.

בפשטות, ההבדל בין שני הלימודים הוא, שהשחתה היא גילוח השער באופן שיהיה קצר במיוחד, מה שלא קורה במספרים. לעומת זאת, הלימוד שבא לשלול את מלקט ורהיטני הוא משום  שאין זה דרך גילוח, למרות שהם מגלחים קצר במיוחד. לפי זה, כאשר משתמשים במכונות גילוח שלנו, זה אסור משום שזה נחשב השחתה.

אלא שהשולחן ערוך (יורה דעה קפא, י) כותב, שמותר גם להתגלח במספרים כעין תער, ונושאי הכלים (ראו למשל ש"ך סק"ב) כןתב, שזה מותר אפילו שמגלח סמוך לבשר ממש. הבעיה היא, כיצד נבדיל בין תער, ובין מספרים כעין תער, אם האבחנה היא לא על רקע של כמות השער הנשארת.

בשו"ת הר צבי (יו"ד קמג) כתב שבמכונת גילוח, לעולם זה מספרים, שהרי הסכינים חותכים כנגד הרשת. הסכינים עובדים היום כך, שהם מושכים את השערה מתוך העור, כך שלאחר החיתוך, השערה חוזרת אל תוך העור, ונשאר עור חלק. אבל בעצם, הסכין עובד בתור מספרים לגמרי. עם זאת, הוא לא ממש מסביר מה ההבדל המהותי בין מספרים ובין תער.

דרך פרשנות אחרת, שבה הולך ה'כתב והקבלה' היא, שההבדל בין מספרים לתער הוא, שבתער ניתן לגלח את כל הגוף, וזו משמעות המילה השחתה – גילוח של הרבה שער ביחד. כיצד הבדל זה מתרחש?

מורי ורבי, הרב שבתי רפפורט (במאמר בתחומין יג עמ' 200 וגם כאן) מסביר, שהכוונה היא, שבתער הסכין חדה מספיק כדי לגלח כנגד התנגדות העור. לעומת זאת, מספרים צריכים גילוח כנגד מתכת – כנגד הסכין השני. על כן, בתאוריה בתער ניתן לגלח במשיכות ארוכות. לעומת זאת, במספרים ניתן לגלח רק בין שני הלהבים.

המסקנה שלו היא, שצריך לבדוק את איכות הסכינים במכונת הגילוח, האם הם יכולים לחתוך שערה בלי סכין נוסף.

לעניות דעתי, גם לדבריו המסקנה הזו אינה מוכרחת. שכן, בסופו של דבר, במכונת גילוח אי אפשר להשתמש בצורה נורמלית בלי הרשת. הן גם לא דומות לתער, בכך שהן אינן מאפשרות לגלח שערות ארוכות.

כעין דברים אלו כותב גם הרב רבינוביץ' (מלומדי מלחמה קכב).

ולכן, לדעתי ,ניתן להקל ולהשתמש בכל מכונת גילוח שהיא. בלי צורך מיוחד ב'הכשר' למכונה.

יש לדעת, שזו גם עמדת מכון צומת (כאן, בלשונית 'הסבר כללי'). ההכשר שהם נותנים למכונות גילוח הוא בעצם ריק מתוכן.

 

ביחס להקפת שער הראש, כאן השולחן ערוך (שם סעיף ג) כותב שראוי לכתחילה לחוש ולא לספר במספרים כעין תער. זוהי שיטת התוספות (נזיר מ.) שכתבו שרק לגבי הזקן נאמר השחתה, אבל בראש, כל גילוח, אסור, גם שלא בדרך השחתה. מדבריהם נראה, שהשחתה היינו שמגלח את כל השער 'עוקר השיער ומשחיתו מעיקרו'.

ועל כן, כאשר השער אינו נעקר לגמרי, אלא נשאר קצת שער, זה לא נחשב מספרים כעין תער, ומותר להסתפר בצורה כזו. לכן כל מספר שגדול מ – 0, מותר מעיקר הדין.

וישנה דעה מחמירה יותר, הסוברת שצריך גודל של שערה 'לכוף ראשה לעיקרה' – כך כותבים בשם רבי עקיבא איגר, ונתנו בזה שיעורים שונים: מ – 2 מ"מ, ועד  5 מ"מ.

על כל פנים, אין ממש מקור ברור לשיעור הזה, כי כאמור לפי הרמב"ם, מותר לגלח את הראש במספרים כעין תער, ולדעת התוספות שאמרו שאסור, הם הגדירו שמספרים כעין תער היינו שמגלח סמוך לראש ממש. ואם כן, כל שמשאיר שער, אין זה מספרים כעין תער, ויהיה מותר.

היות שממילא השו"ע סובר מעיקר הדין שמותר מספרים כעין תער, ורק כתב שראוי לחוש לשיטת התוספות, אם כן אין לחוש מעיקר הדין אלא רק כשממש כעין תער – מספר 0.