שאלה

יש לנו מפגש חברתי של כמה וכמה חברים. בדרך כלל, אנחנו עושים אותו בבית מלון. השנה, חשבנו לערוך אותו בשיט בספינה מישראל לקפריסין וחזרה. יוצאים ביום חמישי וחוזרים בראשון. האם זה בעייתי? אין לנו תכניות לרדת מהספינה בשבת.

תשובה

אם מדובר בקבוצה גדולה, שהיא עשויה להוות רוב נוסעי הספינה, אסור להפליג בספינה בשלושת הימים שלפני שבת.

גם אם לא מדובר בקבוצה כזו גדולה, מן הראוי להעדיף בילוי בארץ על פני יציאה אל מחוץ לארץ, כשצורך בכך לא ברור.

נימוקים

הפלגה בספינה לפני שבת

הברייתא במסכת שבת (יט.) אומרת:

תנו רבנן: אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם לשבת. במה דברים אמורים – לדבר הרשות, אבל לדבר מצוה – שפיר דמי. ופוסק עמו על מנת לשבות, ואינו שובת, דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אינו צריך. ומצור לצידן, אפילו בערב שבת מותר.

נחלקו הראשונים בטעם האיסור להפליג בספינה שלושה ימים קודם השבת.

לדעת רבנו חננאל (מובא ברי"ף דף ז: ועוד ראשונים) האיסור הוא משום איסור תחומין. דהיינו, שהיות והספינה שטה על המים נמצא שיוצאים מהתחום במהלך השבת. הרי"ף מקשה על שיטת רבנו חננאל כמה קושיות, ואחת מהן היא, שאם מדובר בבעיה של איסור תחומין, כיצד מותר לעלות לספינה בתחילת השבוע?

בעל המאור מתרץ, שכאשר אדם נמצא כבר בספינה, מותר לו לתפעל אותה, משום שזה בגדר פיקוח נפש. אלא, שבשלושת הימים שלפני שבת, אסור לאדם להכניס את עצמו למצב שבו יצטרך לחלל את השבת. אבל לפני כן, מותר להיכנס למצב זה.

שיטה שניה היא שיטת הרי"ף (שם) הרמב"ם (הלכות שבת פרק ל הלכה יג) והרא"ש (סימן לח), שהבעיה היא, שהכניסה לספינה גורמת למחלת ים בשלושת הימים הראשונים. ולכן אין להיכנס לספינה שלושה ימים לפני השבת, כדי שאדם לא ימנע ממצוות עונג שבת, על ידי שיסבול ממחלת הים.  הם מציינים, שלשיטתם, בנהרות מים מתוקים, שאין בעיה של מחלת ים, מותר להיכנס לספינה גם בשלושת הימים שלפני שבת.

שיטה שלישית היא שיטת התוספות, שהאיסור לשוט בספינה הוא חלק מהגזירה לשוט על פני המים. גם לשיטתו, הבית יוסף (אורח חיים רמח) מסביר שצריך לומר, שחכמים לא גזרו אם מתחיל את השיט יותר משלושה ימים לפני שבת.

השולחן ערוך פוסק גם את טעמם של הרי"ף וסיעתו, אבל גם את טעמו של בעל המאור. ולכן, גם אם אין שום צורך לעשות מלאכה בשבת בספינה, יהיה אסור להפליג בה במים מלוחים שלושה ימים לפני השבת משום ביטול עונג שבת (כפי שפסק בסעיף ב) וכאשר השיט בספינה כרוך בחילול שבת, אסור להיכנס אליה בשלושת הימים הראשונים גם במקום שבו אין ביטול של עונג שבת, כגון במים מתוקים (כפי שעולה מדבריו בסעיף ד, וכפי שהסבירו המשנ"ב בהקדמתו לסימן) וכן כתב הרמ"א (ס"ב).

 

בימינו, הספינות גדולות, ולכן החשש למחלת ים פחות בהרבה. על כן כתבו הפוסקים, שהחשש של הרי"ף אינו קיים. כך למשל כותב האור לציון (חלק ב, פרק טז סעיף ה) שהתיר להפליג בספינה של נכרים בשלושת הימים שלפני שבת, אפילו לדבר הרשות, וכן גם באגרות משה (אורח חיים א צג) ועוד, וכן כתב בפירוש בפניני הלכה שבת (פרק ב אות י) ובפסקי תשובות (סימן רמח הע' 1).

 

מצד שני, אם מדובר באניה שמלחיה יהודים, יהיה איסור להפליג בספינה בשלושת הימים שלפני שבת, משום שאין אפשרות לתפעל ספינה בלי עשיית מלאכות בשבת (אגרות משה שם; שמירת שבת כהלכתה פרק ל סעיף סו במהדורה השלישית).

כאשר המלחים הם גויים, לכאורה, השאלה היא מיהם רוב נוסעי הספינה. זאת על פי האמור בברייתא במסכת שבת (קכב.):

עיר שישראל ונכרים דרין בתוכה והיתה בה מרחץ המרחצת בשבת, אם רוב נכרים – מותר לרחוץ בה מיד, אם רוב ישראל – ימתין בכדי שיחמו חמין… נר הדלוק במסיבה, אם רוב נכרים – מותר להשתמש לאורה, אם רוב ישראל – אסור. מחצה על מחצה – אסור.

הרי שכאשר יש רוב יהודים, נחשב שהמלאכה נעשתה על ידי הגויים בשבילם, ואסור ליהנות ממנה. לאור זאת, אם רוב הנוסעים בספינה הם יהודים, זה נחשב שהמלחים עושים מלאכה בשבילם, ושוב יהיה אסור להפליג בה בשלושת הימים שלפני שבת.

עם זאת, בשמירת שבת כהלכתה (פרק ל סעיף סו במהדורה השלישית) התיר להפליג בספינה שרוב הנוסעים הם יהודים, אם היא מפליגה במועדים קבועים, בין שיש עליה נוסעים ובין שאין. אלא שספק רב אם ההיתר הזה שייך לשיט תענוגות, שבו מפעילים הרבה מערכות בספינה רק בשביל הנוסעים, וממילא ברור שמפעילים אותן עבור רוב הנוסעים היהודים בדיוק כמו עבור הגויים.

נופש בחו"ל במקום בארץ

לא כאן המקום להיכנס באריכות לכל סוגיית נסיעה לחו"ל. אולם, על פי השאלה, מתברר שאין צורך אמיתי בנסיעה אל מחוץ לארץ, אלא רק גיוון נופש. לענ"ד כשניתן לנפוש בארץ ואין רווח מאוד גדול מהנופש בחו"ל, לכל הפחות לא ראוי להעדיף נופש בחו"ל, ולהרבה דעות, יש בכך גם איסור גמור.