עירובי תבשילים
על מנת שיהיה מותר לעשות הכנות משביעי של פסח לשבת, יש לעשות עירוב תבשילים.
גם מי שלא מעוניין לבשל – יעשה עירוב תבשילין ויברך עליו, שכן לדעת חלק מהדעות העירוב נצרך גם להכנות אחרות לשבת, ובכלל זה הדלקת נרות (כפי שהורה ר' אשר וייס וכן כתוב גם בפניני הלכה מועדים ח, ג, ולא כמו שכתוב בשש"כ מד, יב).
יש לקחת בערב החג (יום חמישי) מאפה ותבשיל, לייעד אותם במחשבתו לאכילה בשבת, לברך "אשר קדשנו במצוותיו וציונו על מצות עירוב", ולומר: "בעירוב הזה יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת".
את האוכל של העירוב יש לשמור עד לשבת, ולא לאכול אותו קודם לכן. ניתן לעשות את העירוב במאכלים שמכינים מראש לשבת. נוהגים להשתמש במצה וביצה.
מי שמתארח במקום שבעל הבית עושה עירוב תבשילין אינו צריך לעשות עירוב בעצמו.
יש להשאיר נר נשמה כדי שיהיה איך להדליק את נרות השבת.
אין אומרים שהחיינו בשביעי של פסח.
אכילת קטניות בשבת שאחרי שביעי של פסח
גם למנהג האשכנזים, ניתן לאכול קטניות בשבת שאחרי שביעי של פסח.
לכתחילה, רצוי להכין את הקטניות מבעוד יום. עם זאת, מי שרוצה, יכול להכין את הקטניות גם ביום טוב, לכבוד שבת.
בסיר שהכינו בו את הקטניות ניתן להשתמש שנה הבאה בלא הגעלה נוספת, גם למי שאינו אוכל קטניות.
יש לזכור, שאין להשתמש בקטניות בפסח בלי לברור אותן שלוש פעמים.
רחצה לקראת שבת
מי שרוצה להתרחץ, יכול לעשות זאת. למנהג הספרדים ניתן לעשות גם אמבטיה, ולמנהג האשכנזים, רק בדוש, ולא באמבטיה. ההיתר הוא בין אם המים התחממו בשמש, ובין אם התחממו בבוילר. מי שיש לו מערכת יונקרס – לא יכול להשתמש בה ביו"ט, בגלל שהוא מדליק אש.