פרשת קדושים נפתחת וחותמת בציווי להיות קדושים. בראשית הפרשה אנו קוראים ”קדושים תהיו כי קדוש אני ה‘ א-היכם“, ובסופה ”והייתם לי קדושים“. הרמב"ן מביא כבר את דברי המדרש, שהמצוות המופיעות בפרשה הן בעצם הרחבה של כל עשרת הדיברות, ואכן, תחת הכותרת של הקדושה, התורה מונה מצוות מכל תחומי התורה. בין אדם לחברו ובין אדם למקום, מצוות התלויות בארץ ומצוות הגוף, מצוות שבמקדש ומצוות שבגבולין, עשה ולא תעשה. הכל בכלל.
אם כן, כשהפרשה פותחת בקדושה ומסיימת בקדושה, האמירה היא בעצם, שאי אפשר להיות קדושים, אם מזניחים חלק ממרחבי החיים. כשהייתי ילד, הרב אצלינו בבית הכנסת היה מדבר הרבה על כך שיש אנשים שמאוד מקפידים על מה שנכנס להם לפה, אבל הרבה פחות על מה שיוצא להם מהפה. מקפידים על הלכות כשרות, אבל לשון הרע – חופשי. היום אני פוגש גם הרבה אנשים מהכיוון ההפוך – אנשים שחשוב להם מאוד להיות מוסריים, ולהתנהג נכון, אבל לא כ"כ מקפידים על תפילה וברכות. יש אנשים שמאוד מחפשים את החוויה הדתית, ומצוות העשה במובן הזה מאוד מדברות אליהם. לעומת זאת, הלאווים, קצת פחות. והתורה אומרת, שקדושה נוצרת, כשמשלבים את כל תחומי החיים. בלי להזניח חלק.
לקראת סוף הפרשה, העוסקת כולה בהיבטים שונים של חובת הקדושה נאמר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָקִיא אֶתְכֶם הָאָרֶץ… אֲנִי ה' אֱ-הֵיכֶם אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים". החיים בארץ ישראל תלויים בקדושה. כשנמצאים בגלות, אפשר אולי לקיים תורה חלקית. אבל כדי שעם ישראל יהיה בארץ ישראל, אי אפשר להסתפק רק בחלקים מהתורה. התורה שלנו בארץ היא תורה לאומית, תורה של כלל החברה, של ממלכת כהנים וגוי קדוש. בממלכה כזו, אי אפשר להזניח אף אחד מחלקי החיים, ולהשאיר אותו 'מחוץ לעסק'.
זהו אחד האתגרים הגדולים של ימינו, ימי קיבוץ גלויות לארץ ישראל. דורות קודמים היו עסוקים בייבוש ביצות ובניין הארץ בצורה גשמית. יש לנו אתגרים גם בעניין הזה, אבל אני חושב שהאתגר המשמעותי יותר בדור שלנו, הוא בנין חיים רוחניים מלאים. למצוא את הדרך לאזן בין כל הקולות השונים. לדאוג שהתורה תשרה עלינו כשאנו בבית המדרש ומחוצה לו, במוסדות השלטון, בהתנהלות החברתית שלנו, בכשרויות ובכל חלק אפשרי של חיינו.
ועל ידי כך, נזכה להתקדם שלבים נוספים בדרך אל הגאולה, שהגויים יאמרו עלינו "כי מי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים ככל התורה הזאת" ונזכה להתגשמות פסוקי הנבואה: "והָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱ-הֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם".