מה ראה בלעם באוהלי עם ישראל, שהלהיב אותו כל כך? רש"י מביא את דברי חז"ל: ”מה טובו אוהליך – על שראה פתחיהם שאינן מכוונים זה מול זה“.
הייחוד של אוהלי עם ישראל היה שפתחים לא היו מכוונים זה נגד זה, וכך השכנים אינם רואים מה נעשה אצל שכניהם.
אין הכוונה רק שהשכנים אינם רואים דברים שהצינעה יפה להם, אלא באופן כללי – השכנים אינם רואים את הנעשה אצל שכניהם. הם אינם יודעים האם בני הזוג רבים, הם אינם יודעים מה אכלו לארוחת ערב אצל השכנים ושאר הפרטים הקטנים.
התורה מעודדת אותנו שלא לחטט אצל אצל אחרים. אין לנו סיבה להתרכז בנעשה אצל אחרים כאשר הדבר אינו נוגע אלינו. גם איסור רכילות ולשון הרע נועדו לגרום לנו שלא להתעניין בנעשה אצל אחרים.
זה נכון, שהתורה גם לא רוצה שנהיה אדישים לאחרים. כאשר אנו יודעים על חבר שיש לו בעיה, אסור לנו להתעלם ממנה. אסור לנו להתעלם גם מבעיות חברתיות, גם כאלו שאינן נוגעות לאדם מסויים. אבל כאשר אין מדובר בבעיה שיש לחבר ויש לנו אפשרות לעזור, אלא סתם סיפוק של סקרנות ורצון לדעת על אנשים אחרים, זוהי חטטנות לשמה. במקום להתעסק בחיים של אחרים, אנחנו יכולים להפנות את הכוחות שלנו אלינו פנימה. להפוך את עצמנו לבעלי מידות טובות, ליראי שמים, להתאמץ בקיום מצוות ולימוד תורה. אלו הן המטרות החשובות שלנו, ודי לנו אם נצליח לעמוד בהן.
בלעם ראה את עם ישראל,שאינם רכילאים וחטטנים. הוא ראה עם של אנשים היודעים מהם הדברים שחשוב לעשות, ואלו דברים הם שטויות ומידות רעות. הבה נשתדל גם אנחנו להתרכז באתגרים העומדים לפנינו – להתמקד בתיקון העצמי שלנו, ולא בפזילה לחייהם של אחרים.