שעות פתיחה
ראשון 13:00 - 18:00
שני 13:00 - 18:00
שלישי 13:00 - 18:00
רביעי 13:00 - 18:00
חמישי 13:00 - 18:00
שישי 13:00 - 18:00
שבת סגור
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
ויצא תשעט – יעקב תיקן תפילת ערבית
ראשי » Uncategorized » ויצא תשעט – יעקב תיקן תפילת ערבית
אין תגובות

חז"ל אומרים, שכשיעקב הגיע לבית אל "ויפגע במקום", הכוונה היא ללשון תפילה. כמו בפסוק "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תפגע בי" (ירמיהו ז, טז), והם דורשים שיעקב אבינו תיקן, בנקודה זו בזמן, את תפילת ערבית. מה עניינה של תפילה זו?

הרבה מהמפרשים מצביעים על החושך כזמן של סכנה, של תחושת קושי. יעקב, שנמצא בתחילת חשכת הגלות שלו בחרן, מתפלל. בהקשר של שבח, אנו יודעים שקשה לשבח את הקב"ה בזמני קושי. "להגיד בבוקר חסדך, ואמונתך בלילות". כי בלילה, קשה להגיד חסדו של מקום. אולם, תפילה, במיוחד בלשון פגיעה, נראית קשורה יותר לפן של הבקשה, וזה לכאורה הפוך – בלילה יותר קל להתפלל, כי מרגישים יותר את הקושי. האמרי אמת (ויצא תרצד), מסביר, שהחושך הוא זמן של הסתר פנים, ובזמן של הסתר, צריך את יעקב אבינו, כדי שהתפילה בכלל תתקבל. כדי שגם בזמן שהוא לא עת רצון, הקב"ה ישמע בכלל את תפילתו של האדם.

כיוון אחר לחלוטין עולה מדברי חובות הלבבות (שער אהבת ה' פרק ו) שמצביע על הלילה כזמן של שקט ופניות מענייני העולם הזה, מה שמאפשר יותר את התפילה. היכולת של יעקב לראות במראות הלילה את הסולם המוצב ארצה ומגיע השמימה, היכולת של יעקב להתקרב יותר אל הקב"ה, 'לפגוע' בו, מגיעה דווקא מתוך השקט הזה.

שתי הפרשנויות האלו מצביעות על שתי תנועות נפש קצת מנוגדות, שאני, לכל הפחות, מוצא את עצמי נקרע ביניהן כל פעם מחדש בתפילה. מחד, הרצון לבקש מהקב"ה לטפל בצרכי הבוערים. בבעיות שלי ובקשיים שלי. ומאידך, ההזדמנות בתפילה להתעלות מעל המציאות, כדי להגיע ל"קרבת א-הים לי טוב".

 

שיתוף

קשור

דבר תורה פרשת ויצא פרשת שבוע תפילה תפילת ערבית
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
הירשם לבלוג באמצעות המייל

הרשומות והעמודים הנצפים ביותר
  • מהלכות תשעת הימים
  • למנצח בנגינות מזמור שיר
  • טבילה בחיק הטבע
  • ראיות נסיבתיות בדיני ממונות
  • פנחס תשפב - מיקומה של פרשת המוספים
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
We WordPress
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס