שעות פתיחה
ראשון 13:00 - 18:00
שני 13:00 - 18:00
שלישי 13:00 - 18:00
רביעי 13:00 - 18:00
חמישי 13:00 - 18:00
שישי 13:00 - 18:00
שבת סגור
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
קדושים תשעט – קדושים תהיו
ראשי » Uncategorized » קדושים תשעט – קדושים תהיו
אין תגובות

פרשת קדושים נפתחת וחותמת בציווי להיות קדושים. בתחילת הפרשה נאמר "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' א-היכם", ובסופה "והייתם לי קדושים".

רש"י והרמב"ן נחלקו מהי אותה קדושה האמורה בפרשה. האם פרישה מהעריות בלבד, כפי שאומר רש"י, או פרישות והתרחקות מדברים לא טובים, כפי שמסביר הרמב"ן. אבל אני חושב שמלבד הגדרת המטרה, מהי הקדושה, התורה  רומזת לנו בפרשה גם על הדרך אל אותה הקדושה.

התורה חוזרת בפרשתנו פעמים רבות על הביטוי "אני ה' ".  "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' א-היכם"; "לא תקלל חרש… ויראת מא-היך אני ה' "; "ואהבת לרעך כמוך – אני ה' "; "ובשנה החמישית תאכלו את פריו… אני ה' א-היכם". בכמה מקומות, רש"י מפרש שהביטוי "ויראת מא-היך אני ה' ", נועד להסביר לאדם שהקב"ה יודע את הסיבות האמיתיות לכך שאדם נמנע מלקיים מצווה, גם אם כלפי חוץ יש לאדם תירוצים. כך למשל ביחס לאיסור לפני עוור: "לפי שהדבר הזה אינו מסור לבריות, לידע אם דעתו של זה לטובה או לרעה, ויכול להישמט ולומר לטובה נתכוונתי, לפיכך נאמר בו ויראת מא-היך, המכיר מחשבותיך. וכן כל דבר המסור ללבו של האדם העושהו ואין שאר הבריות מכירות בו, נאמר בו ויראת מא-היך".

מסתבר, שהמפתח לקדושה, הוא התחושה שהקב"ה רואה את כל מעשינו. ראשית כל, משום שכשאדם יודע שהקב"ה מסתכל, הוא מקפיד יותר לעשות את המצוות, כפי שכותב הרמ"א בתחילת השולחן ערוך: "כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקדוש ברוך הוא, אשר מלא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו… מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד ה' יתברך ובושתו ממנו תמיד".

אבל מעבר לכך. אולי זוהי ממש מטרתה ותוכנה של הקדושה. להרגיש כל העת את נוכחות ה' עלינו. לחיות את חיינו בידיעה, שכל מעשינו בעלי משמעות לפני אדון הכל, להרגיש את נוכחותו איתנו בכל רגע, זה ממש חיים של קדושה.

שתף

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש) פייסבוק
  • לחיצה לשיתוף ב-X (נפתח בחלון חדש) X

קשור

פרשת קדושים
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
הירשם לבלוג באמצעות המייל

הרשומות והעמודים הנצפים ביותר
  • למנצח בנגינות מזמור שיר
  • אכילה בסוכה בליל שמחת תורה
  • מתי תהיה שנת השמיטה
  • אמירת הלל לפני הזריחה במנין או אחרי הזריחה לבד
  • כיבוס מכנסי שבת לצורך שבת חול המועד
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
We WordPress
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס