שעות פתיחה
ראשון 13:00 - 18:00
שני 13:00 - 18:00
שלישי 13:00 - 18:00
רביעי 13:00 - 18:00
חמישי 13:00 - 18:00
שישי 13:00 - 18:00
שבת סגור
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
בהר תשעט – צדקה וצדק חברתי
ראשי » שערים לפרשה » ספר ויקרא » בהר תשעט – צדקה וצדק חברתי
אין תגובות

פרשת בהר עוסקת, במובנים רבים, באופן שבו החברה צריכה לדאוג לפרטים המרכיבים אותה. השמיטה והיובל יוצרות מנגנונים לעזרה לעניים ולכך שלכל אדם יהיה הון בסיסי, הנחלה שלו. בהמשך, מצוות גאולת הקרקעות וגאולת העבדים, האיסור להלוות ברבית ויחד איתם, גם מצוות צדקה.

במצוות צדקה ישנן שתי קומות. קומה אחת, היא חובת היחיד בצדקה. קומה שניה היא חובת הציבור. כפי שכותב הרמב"ם (מתנות עניים פרק ט) "כל עיר שיש בה ישראל חייבין להעמיד מהם גבאי צדקה אנשים ידועים ונאמנים…". והרמב"ם מדגיש, חובת הציבור בצדקה מתקיימת בפועל בכל חברה יהודית: "מעולם לא ראינו ולא שמענו בקהל מישראל שאין להן קופה של צדקה". ללמדנו, שערכי הערבות והנתינה שהם הבסיס של מצוות צדקה, צריכים לבוא לידי ביטוי גם בחברה, ולא להישאר רק בתחום של הפרט (להרחבה ביחס בין חובת הצדקה של היחיד וזו של הציבור, ראו מה שכתבנו כאן).

ועם זאת, חשוב לשים לב להבדלים בין מה שמקובל היום כצדק חברתי, ובין מה שהתורה מצפה בהקשר של תיקון החברה. בתורה ובחז"ל אין כמעט דינים המגבילים את היכולת של היחיד לנהל משא ומתן. אין מושג של שכר מינימום, או שכר מכבד. אף שההלכה היא שכופים על הצדקה, וצדקה היא לא רק משהו התנדבותי, הרי מערכת הצדקה הציבורית היא מערכת של צדקה, ולא של חוקים סוציאלים, כדי להצביע על כך שהיא מגיעה ממקום של חסד, גם אם כזה שכופים עליו, ולא ממקום של דין וצדק.

השפה, שמכוחה החברה דורשת מהפרטים לעזור לאחרים, היא לא שפת הזכויות. לא הזכות להתפרנס בכבוד, ולא אמירות על 'שכר הוגן' הן שמניעות את הצדקה החברתית, אלא הדרישה לחמלה, ולראות את צרת האחר.

שתף

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש) פייסבוק
  • לחיצה לשיתוף ב-X (נפתח בחלון חדש) X

קשור

דבר תורה צדק חברתי צדקה
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
הירשם לבלוג באמצעות המייל

הרשומות והעמודים הנצפים ביותר
  • למנצח בנגינות מזמור שיר
  • אכילה בסוכה בליל שמחת תורה
  • מתי תהיה שנת השמיטה
  • אמירת הלל לפני הזריחה במנין או אחרי הזריחה לבד
  • כיבוס מכנסי שבת לצורך שבת חול המועד
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
We WordPress
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות כלי נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסטהגדל טקסט
  • הקטן טקסטהקטן טקסט
  • גווני אפורגווני אפור
  • ניגודיות גבוההניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכהניגודיות הפוכה
  • רקע בהיררקע בהיר
  • הדגשת קישוריםהדגשת קישורים
  • פונט קריאפונט קריא
  • איפוס איפוס