שעות פתיחה
ראשון 13:00 - 18:00
שני 13:00 - 18:00
שלישי 13:00 - 18:00
רביעי 13:00 - 18:00
חמישי 13:00 - 18:00
שישי 13:00 - 18:00
שבת סגור
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
בלק תשעט – מקומה של פרשת בלק בקריאת שמע
ראשי » שערים לפרשה » ספר במדבר » בלק תשעט – מקומה של פרשת בלק בקריאת שמע
אין תגובות

לפרשת בלק יש תכונה ייחודית, שלא קיימת באף פרשה אחרת בתורה, מאז תחילת ספר שמות, והיא, שהיא מתרחשת ללא ידיעת אדם מישראל. הכל מתרחש בקרב הגויים שסביבנו, ואם לא היה הקב"ה מגלה לנו על המתרחש, לא היינו יודעים ממנו כלל.

מעניין לציין, שבגמרא בברכות (יב:) נאמר שביקשו לשים את פרשת בלק בקריאת שמע. בסוף נחסכה מאיתנו האמירה, כדי שלא להטריח את הציבור, אבל מה בכלל ההווה אמינא?  הגמרא מסיקה, שהסיבה היא הפסוק "כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו".

אז ר' צדוק (רסיסי לילה אות מד) כותב, שיש בפסוק הזה רמז, שאפילו בזמן שעם ישראל שוכבים, כלומר נמצאים במדרגה נמוכה, עדיין הם 'כארי'. הפסוק בא לתאר את המעלה הגדולה של עם ישראל, שתמיד מחוברים עם הקב"ה, ולכן תמיד שייך עליהם עול מלכות שמים. בשפת אמת יש רעיון דומה (הוא הולך בעקבות המהרש"א, שיש לו גירסה אחרת בגמרא, על פסוק אחר: "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא", וכפי שחז"ל דורשים: " הן עם כלביא יקום וגו' – כשהן עומדים משנתם שחרית, הן מתגברין כלביא וכארי … לקרוא את שמע … לא ישכב – בלילה על מטתו עד שהוא …קורא את שמע על מטתו…". וזה בא להראות את המחוייבות שלנו לקב"ה, לעשות רצונו "בשכבך ובקומך".

אבל רש"י מפרש, שזה מתאר את רמת היחס של הקב"ה אלינו: "כרע שכב – דדמי לבשכבך ובקומך, שהקדוש ברוך הוא שומרנו בשכבנו ובקומנו לשכב שלוים ושקטים כארי וכלביא.. ". כיצד זה מתקשר לרעיון שרצו לקבוע את הפרשה בקריאת שמע? כי היחס שהקב"ה מצפה מאיתנו, להיות מחוברים אליו בכל מקום ובכל זמן, הוא תמונת ראי של היחס שהקב"ה מפגין כלפינו, בהיותו שומר עלינו כל הזמן.

העובדה שהקב"ה שומר עלינו כל הזמן באה לידי ביטוי בפרשת בלק במיוחד, בגלל שכאמור, הכל מתרחש מאחורי הקלעים, בלי ידיעתנו בכלל.

אז כמובן, זה משליך קודם כל על החובה שלנו כלפי הקב"ה. אילו פינו מלא שירה כים, אין אנו מספיקים להודות ולהלל. במיוחד, משום שיש הרבה דברים שאנחנו בכלל לא יודעים עליהם. וזה מחייב אותנו להכיר טובה לקב"ה, ולדעת, שכשם שהוא שומר עלינו כל הזמן, אנחנו נדרשים להאמין בו ולשמור את מצוותיו ולהיות שקועים בעבודתו, כל הזמן.

ואני חושב, שאפשר ללמוד מכאן לקח נוסף – לדעת לשים לב להרבה חסדים שנעשים איתנו, שאנחנו בכלל לא רואים אותם ומקבלים אותם כמובנים מאליהם. ילדים קטנים מקבלים כמובן מאליו שיש אוכל בבית, שיש חשמל, שהבית נקי. והם לא תמיד 'רואים' את העובדה שההורים עובדים קשה בשביל זה. וגם אנחנו לא תמיד רואים את מי שמנקה לנו את בית הכנסת, או את מקום העבודה, את מי שדואג לתקן תקלות, לשמור עלינו מגנבים ומדברים גרועים יותר. ופרשת בלק מזמנת לנו את האפשרות לעצור, ולהעמיק את ההכרה, שאנחנו מקבלים כמובן מאליו הרבה דברים שאינם כאלו בכלל.

שיתוף

קשור

הכרת הטוב פר פרשת בלק פרשת שבוע
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
הירשם לבלוג באמצעות המייל

הרשומות והעמודים הנצפים ביותר
  • מהלכות תשעת הימים
  • למנצח בנגינות מזמור שיר
  • טבילה בחיק הטבע
  • ראיות נסיבתיות בדיני ממונות
  • פנחס תשפב - מיקומה של פרשת המוספים
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
We WordPress
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס