שעות פתיחה
ראשון 13:00 - 18:00
שני 13:00 - 18:00
שלישי 13:00 - 18:00
רביעי 13:00 - 18:00
חמישי 13:00 - 18:00
שישי 13:00 - 18:00
שבת סגור
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
מטות תשעט – בין הגשמה עצמית לאחריות חברתית
ראשי » שערים לפרשה » ספר במדבר » מטות תשעט – בין הגשמה עצמית לאחריות חברתית
אין תגובות

למרות שעוד יש לנו חומש שלם, בעצם, אנחנו הולכים ומתקרבים לסוף התורה. מנקודת המבט של בני ישראל, ההתרחשויות בפרשת מטות הם כבר ברמה מסויימת, בתוך ארץ ישראל. בני גד ובני ראובן למשל, נוחלים כבר את נחלתם.

הסיפור הזה נפתח במילים וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה. וַיָּבֹאוּ בְנֵי גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה… הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה ה' לִפְנֵי עֲדַת יִשְׂרָאֵל אֶרֶץ מִקְנֶה הִוא וְלַעֲבָדֶיךָ מִקְנֶה". אנחנו אנשי מקנה, והנה, כאן מקומנו.

אחרי שמשה נוזף בהם, הם מעלים הצעה: "וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה וְעָרִים לְטַפֵּנוּ: וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד אֲשֶׁר אִם הֲבִיאֹנֻם אֶל מְקוֹמָם וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר מִפְּנֵי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ". משה מקבל את ההצעה, בשינויים קלים: "אם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה: … בְּנוּ לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם תַּעֲשׂוּ".

שני הבדלים עיקריים: הראשון, לפני ה', ולא לפני בני ישראל. והשני, קודם הטף ורק אחרי כן, הצאן.

לחז"ל יש הרבה ביקורת על בני גד ובני ראובן, בנקודה הזו של העושר. בוודאי כשהוא בא על חשבון הכניסה לארץ, ואולי גם על חשבון גידול הבנים (הרב זקס השבוע בדיוק כתב על הנקודה הזו). אבל עקב ויכוח שהשתתפתי בו בימים האחרונים, אני תוהה אם מדובר בסתם תאוות בצע, או במשהו אחר.

הטענה של בני גד ובני ראובן היא, שההגשמה העצמית שלהם היא במקנה. אנחנו אנשי מקנה. כאן, בעבר הירדן, אנו יכולים למצוא את המימוש העצמי שלנו. כיבוש הארץ? עניין משני מבחינתנו. ילדים – רק קומה שניה. והביקורת של משה היא בדיוק בנקודה הזו. כיבוש הארץ זה לא רק עניין טכני, של עזרה לאחיכם. זו התגייסות למלחמת ה'. וכמובן, המקום של הילדים.

אנחנו היום מאוד מאוד גדלים בעולם של מימוש עצמי. חשוב שאדם יממש את עצמו. יפיק מעצמו את המירב. זה נכון, וזה גם חוזר לחברה בסופו של דבר, כי כשכל אחד מוציא את המקסימום מעצמו, בדרך כלל, זה עוזר לחברה כולה. ואסור להיות במקום שחי רק בשביל החברה (סגנון – חסר גלגל אני גלגל של טרומפלדור) זה מאוד לא בריא.

אבל אי אפשר לחיות רק בתוך העצמי. אדם צריך לדעת שהוא נדרש לוותר על השאיפות האישיות שלו, כשהן מתנגשות במשהו גדול יותר. שהשאיפות שלו צריכות להיות בתוך המסגרת של השאיפות הלאומיות והתורניות שלנו. להשקיע יותר בילדים ובחינוכם ולא רק בקריירה. לראות איפה אני מקדם את החברה, ולא רק איפה אני מקדם את עצמי.

שתף

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)

קשור

מטות מימוש עצמי
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
הירשם לבלוג באמצעות המייל

הרשומות והעמודים הנצפים ביותר
  • למנצח בנגינות מזמור שיר
  • מניין המצוות שבתפילין
  • חיי שרה תשפא - הספד על שרה אמנו
  • ויגש תשפג - יוסף קונה את אדמת מצרים
  • הכנת מרק עוף עם בצל שנחתך בסכין חלבית
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
We WordPress
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס