בשבת הבאה, כשנקרא את עשרת הדברות, נלמד על הציווי על השבת. הדבר העיקרי שעליו נצטווה בשבוע הבא הוא: "לא תעשה כל מלאכה", ובאמת, הלכות שבת מרוכזות בעיקר בשאלה מה אסור לעשות בשבת.
אבל בפרשה שלנו, כשבני ישראל נצטוו לראשונה על השבת, היא לא באה בהקשר של איסור עשיית מלאכה. השינוי העיקרי בין שבת לימים שלפניה ולאחריה, היה שלא ירד מן, ולא יצאו ללקוט אותו. לא איסור מלאכה הוא העיקר, אלא המנוחה מהטורח והעמל.
בעבר דיברנו כבר על כך, שהמנוחה בשבת, היא כשלעצמה מתכון להתעלות והתקדשות. הקדושה הקיימת במציאות בשבת שורה על מי שינוח בשבת, בלי שיעשה עוד הרבה פעולות מעבר לכך.
ועם זאת, יש בפרשה צווי נוסף הקשור לשבת: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא. וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ וְהָיָה מִשְׁנֶה עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם".
איזו הכנה נדרשה מבני ישראל ביחס למן? בהמשך הפסוקים נאמר: "וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַה' מָחָר אֵת אֲשֶׁר תֹּאפוּ אֵפוּ וְאֵת אֲשֶׁר תְּבַשְּׁלוּ בַּשֵּׁלוּ וְאֵת כָּל הָעֹדֵף הַנִּיחוּ לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד הַבֹּקֶר". בפשט הפסוקים, משה אומר, שאת מה שירצו לבשל לצורך יום שישי שיעשו, ומה שישאר, יהיה לשבת. אם כן, איזו הכנה נדרשת?
אפשר לומר, שההכנה היא פשוט לשים לב לצרכי המחר. לא לגמור את כל האוכל היום, כי יש גם מחר. אבל חז"ל אומרים ש'והכינו' הוא ציווי.
יש תהליך של הכנה, שהוא לא עניין של עשייה. הוא עניין של הכנה נפשית. צריך להתכוונן לקראת שבת.
גם שבת מנוחה, כזו שהיתה לבני ישראל בפרשת בשלח, לפני הציווים על הלכות שבת, דורשת התכווננות. כי בשביל להפיק משהו ממנוחה, אפילו בשבת שהקדושה פשוט 'קיימת באוויר', צריך הכנה. שבת הבאה, בפרשת יתרו, נלמד על הציוויים והדרישות במהלך השבת, שנועדו למנוע מאיתנו לפספס את חוויית הקודש בשבת עצמה, אבל השבת, אנחנו עוד לומדים על החשיבות של ההכנה שלפניה.
זה נכון בהרבה תחומים בחיים. כשאדם 'נופל' על איזה אירוע, בלי שהוא התכונן אליו קצת נפשית, היכולת שלו לחוות את האירוע, וליהנות ממנו, מצטמקת.
וזה נכון במיוחד בהקשר של קודש. התפילה מזמנת לנו מפגש עם הקב"ה. אבל בלי הכנה נפשית, אנחנו לא מצליחים להיכנס אליו. החגים והשבתות מהווים הזדמנות להתקדש ולהתמלא רוחנית. אבל בלי שאנחנו מתכוננים אליהם, זה לא כל כך יקרה.
אבל מי שבא לתפילה עם הכנה, ומי שבא לשבת עם הכנה ונכונות לספוג את מה שיש לה להציע, חזקה עליו שאכן יזכה למעין עולם הבא.