שעות פתיחה
ראשון 13:00 - 18:00
שני 13:00 - 18:00
שלישי 13:00 - 18:00
רביעי 13:00 - 18:00
חמישי 13:00 - 18:00
שישי 13:00 - 18:00
שבת סגור
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
יתרו תשפ – לצאת מהקופסה
ראשי » שערים לפרשה » ספר שמות » יתרו תשפ – לצאת מהקופסה
אין תגובות

מדי שנה אני מתפעל מחדש מהעצה שנותן יתרו למשה רבנו – בא תאציל סמכויות. מדוע אתה יושב לבדך וכל העם ניצב עליך מבוקר עד ערב? נבל תיבול גם אתה גם העם הזה וכו'.

זו עצה כל כך פשוטה, וכל כך הגיונית, שזה ממש דבר פלא, איך משה לא 'עלה על זה' לבדו.

לרש"ר הירש יש הסבר אחד, והוא שמשה פשוט לא היה איש ארגוני. לא היה לו את צורת  החשיבה הארגונית הזו. הרש"ר הירש מסביר, שפרשת יתרו מקדימה את פרשת משפטים. אם משה היה כזה חלש מבחינת יכולת ארגונית, ברור שהוא לא יכול לייצר את חוקי התורה. ולכן חוקי התורה משקפים נבואה, ולא דברים שמשה אמר מדעתו.

עוד דרך, שבה הלכנו בעבר, (מבוסס על העמק דבר בפס' טז), היא שמשה בוודאי חשב על האפשרות הזו, אבל הוא חשש מהאפשרות לתת את התורה ביד אנשים אחרים. משה רבנו היה בחיר הנביאים. זהו אחד מיסודות האמונה שלנו, שנבואת משה שונה מנבואת שאר הנביאים. ועל כן, כיצד אפשר לתת ביד אחרים, שהם לכל היותר יכולים להיות שרי עשרות, לפסוק הלכה? לקבוע מה התורה אומרת. לכן משה היה צריך לקבל אישור מהקב"ה על העצה של יתרו.

בעבר הסברנו גם, שזו המשמעות של מתן תורה. לא רק משה שומע את התורה, אלא כל עם ישראל, ולכל עם ישראל יש יכולת ללמוד תורה.

אבל אולי ההסבר פשוט יותר. אולי הסיבה שמשה היה צריך את העצה של יתרו, היא פשוט בגלל, שלפעמים כשאנחנו נמצאים בתוך משהו, מאוד קשה לנו לראות את האפשרות לעשות דברים אחרת. כך עושים את זה אצלינו, וזהו. ורק יתרו, שמגיע מבחוץ, יכול לראות את האפשרות לעשות דברים בדרך אחרת. הרי זה כעין מה שחז"ל אומרים ש"אין נביא בעירו" ו"אין חבוש מציל עצמו מבית האסורים".

לפי ההסבר הזה, אולי הקשר למתן תורה הוא, שלימוד תורה בנוי כולו על הרעיון שאולי מישהו אחר יכול ללמד אותי משהו שונה. לפעמים אנחנו מאוד בטוחים בעצמנו ש'היהדות אומרת ככה', ואז כמובן, הלימוד שלנו הוא דליל ולא משמעותי. לימוד משמעותי יהיה כשנהיה מוכנים לבחון דברים מחדש, לראות אחרת.

שיתוף

קשור

« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
הירשם לבלוג באמצעות המייל

הרשומות והעמודים הנצפים ביותר
  • מהלכות תשעת הימים
  • למנצח בנגינות מזמור שיר
  • טבילה בחיק הטבע
  • פנחס תשפב - מיקומה של פרשת המוספים
  • כניסת כהנים לבית חולים
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
We WordPress
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס