כאשר אדם חושב שהוא נגוע בצרעת, הוא צריך להיראות אל הכהן, שיטמא אותו. התורה כותבת: ”וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר… נֶגַע צָרַעַת הוּא וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן וְטִמֵּא אֹתוֹ“. מה פירוש הכפילות של הלשון ”וראה הכהן, וראהו הכהן“?
המשך חכמה (שם) מסביר, שלא תמיד, כשיש נגע באדם, הוא טמא. אם מדובר למשל בחתן בשבעת ימי המשתה, אין מטמאים אותו. נגעי צרעת הם איתות מהקב"ה לכך שאדם חוטא בדבר מסויים. כשאדם מקבל איתות מהבורא על כך שהוא חוטא, היה מתבקש הצורך לטפל בכך באופן מיידי. ובכל זאת, ישנם מצבים וזמנים, שבהם יש לדחות את ההתמודדות. כשאדם נמצא בזמן שמחה, כחתן בשבעת ימי המשתה, זה לא תמיד הזמן להעיר לו על הפגמים שלו, ולא הזמן להתמודד איתם. ולפעמים, אומר המשך חכמה, אדם צריך להיות בחברת אנשים, והרחקתו, כדי לטפל בסיבות לנגע הצרעת, תגרום לו יותר נזק רוחני מאשר תועלת.
כפי שאומרים, לדעת לזהות את הבעיה, זו חצי הדרך אל הפתרון. אבל זו רק חצי הדרך. החצי השני, דרכי ההתמודדות וההשתפרות, גם הם תורה שלמה, והם שונים מאדם לאדם, ואצל אותו אדם בזמנים שונים.