שאלה

אנחנו רוצים לעשות חוג שחייה לילדים. החוג נמשך כמה שבועות, ושמנו לב שזה נופל גם על תשעת הימים. זה בעייתי?

תשובה:

ברור שבקטנים שעוד לא הגיעו לשלב שניתן לחנכם לאבלות החורבן, אין איסור בחוג זה.

לגבי ילדים גדולים יותר, מלכתחילה, טוב יותר לנסות לתכנן את החוג, כך שלא יתקיים בשעת הימים. אבל אם זו המסגרת שנפתחה, ניתן להמשיך לקיים את החוג, גם בתשעת הימים. וראוי להסביר לילדים, שאנו הולכים לחוג, אבל סתם בריכה בתשעת הימים האלו אסורה, משום האבל על החורבן.

נימוקים:

המשנה במסכת תענית (כו:) אומרת:

משנכנס אב ממעטין בשמחה. שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה – אסור מלספר ומלכבס… ערב תשעה באב – לא יאכל אדם שני תבשילין, לא יאכל בשר ולא ישתה יין.

מדינא דגמרא, בשבוע שחל בו תשעה באב אסור להסתפר ולכבס, ומראש חודש, ישנו חיוב כללי 'למעט בשמחה'.

א. איסור רחיצה בתשעת הימים

לרחוץ מותר, מדין המשנה, אפילו בערב תשעה באב עצמו (כמבואר בר"ן ט: מדפי הרי"ף ד"ה גמ',  ומגיד משנה הלכות תעניות ה, ו). אלא שהראשונים כותבים, שנהגו גם שלא לרחוץ. הרמב"ם (הלכות תעניות שם) כותב שהמנהג שלא לרחוץ הוא רק בשבוע שחל בו תשעה באב, ואילו המרדכי (תענית סימן תרלט) כותב בשם הראבי"ה שנוהגים שלא לרחוץ כבר מראש חודש.

בשולחן ערוך (או"ח תקנא, טז) הביא שתי דיעות, אם נוהגים שלא לרחוץ רק בשבוע שחל בו תשעה באב, או כבר מראש חודש. והמנהג הרווח בקרב יוצאי ספרד הוא שאיסור רחיצה נוהג רק בשבוע שחל בו תשעה באב.

הרמ"א כותב שנוהגים שלא לרחוץ כבר מראש חודש.

מהי הרחיצה האסורה?

לגבי אבל, מסיקה הגמרא (תענית יג:):

והלכתא: אבל אסור לרחוץ כל גופו בין בחמין ובין בצונן כל שבעה. אבל פניו ידיו ורגליו, בחמין – אסור, בצונן – מותר. 

וכך נפסק גם בשו"ע (יו"ד שפא, א).

בתרומת הדשן (סימן קנ) כתב התחבט בשאלה אם גם מנהג איסור הרחצה של תשעת הימים, הוא גם בצונן. כי מלשון הרמב"ם (שם) משתמע, שהאיסור הוא רק 'להיכנס למרחץ', כלומר רק בחמין. אמנם, תרומת הדשן עצמו נוטה לומר שאסור גם בצונן, ומסיים:

כמדומה לי שראיתי בימי חורפי רוחצים בנהרות מראש חודש ואילך ולא מיחו בידם, והמחמיר תבא עליו ברכה.

בשולחן ערוך לא כתב אם אסור גם בצונן או רק בחמין, אבל הרמ"א כותב, שהמנהג הוא שלא לרחוץ גם בצונן. ואצל חלק מהספרדים נהגו להקל ולהתרחץ בקרים גם בשבוע שחל בו (ראו יביע אומר ה, או"ח מא).

לעניין הלכה למעשה, לא ניכנס כאן לדיון בהלכות רחיצה בתשעת הימים בזמננו, שאינו מעניין נדון דידן.

ב. החיוב למעט בשמחה מראש חודש

איסור רחצה קשור לנקיון, ואולי גם להנאה של הרחיצה. אבל כשדנים על רחיצה בבריכה וכדומה, יש לדון גם בשאלת החוב למעט בשמחה מראש חודש. כאמור, חובה זו נזכרת כבר במשנה, והיא אינה קשורה לחילוקי המנהגים בין עדות שונות.

מה נכלל באיסור זה? הראשונים מציינים, שיש למעט ב"משא ומתן של שמחה", ו"נטיעה של שמחה", וגדרי דברים אלו מופיעים בשו"ע (או"ח, תקנא, ב). אבל מעבר לכך, אין הגדרה מיוחדת, אלא רק הנחיה כללית, שיש למעט בשמחה.

נראה ברור, שכל פעילות הנאה חריגה, אינה רצויה בימים אלו. לכן, לא נכון לצאת לטיולים מיוחדים וכדומה.

ג. רחצה בבריכה ובים וחוג שחייה לגדולים

אם ליישם את שני ההיבטים שהזכרנו, מסתבר, שרחצה בבריכה ובים צריכה להיות אסורה בכל תשעת הימים, לא רק לאשכנזים שנוהגים איסור רחצה בצונן, אלא גם למנהג הספרדים, כיוון שמדובר בפעילות הנאה 'חריגה'.

ואמנם, בילקוט יוסף (סימן תקנא, דיני שבוע שחל בו סעיף יד) כתב:

מעיקר הדין מותר להתרחץ בים בשבוע שחל בו תשעה באב, וכן המנהג אצל הספרדים, שלא אסרו אלא רחיצה במים חמים. ומכל מקום מחמת הסכנה ראוי להמנע מזה בימים אלה.

אבל לענ"ד, סתם הליכה לים לבילוי, היא בילוי חריג, שראוי לא לקיים אותו החל מראש חודש, כדי למעט בשמחה.

אמנם, כשמדובר בחוג שחייה, המטרה אינה בילוי. בשו"ת רב פעלים (חלק ד, או"ח כט) כתב:

גם עוד נראה לומר מי שהוא ירד לשוט בנהר כדי להתלמד והוא כבר התחיל מקודם בין המצרים ועדיין לא השלים למודו שמותר לו ללכת לשוט בנהר גם אחר ר"ח חוץ מן ט"ב כי זה במלאכתו הוא עוסק ואין כוונתו לתענוג וזה פשוט, אך ודאי נכון להחמיר בזה אבל אין למחות ביד המיקל.

ולכן, מי שהולך לחוג שחייה, ובתום השחייה אינו נשאר במים כדי להשתובב, נראה לי שמעיקר הדין רשאי להמשיך את החוג גם בתשעת הימים. אמנם, כמבואר בדברי רב פעלים, מלכתחילה, אין לקבוע חוג לימים אלו.

ד. חוג שחייה לילדים קטנים

חוג שחייה לילדים חמור יותר מחוג שחייה למבוגרים מחד, וקל יותר מאידך.

מחד, די ברור שחוג שחייה של ילדים יהיה פחות 'ענייני' ויותר הנאתי, מאשר כזה של מבוגרים. ומצד שני, במקום אחר  סקרתי את הדיון בנושא חיוב קטנים לאבלות החורבן, ויש דעות, שאין חיוב חינוך באבלות לקטנים.

ברור שבקטנים שעוד לא הגיעו לשלב שניתן לחנכם לאבלות החורבן, אין איסור בחוג זה. גם בילדים גדולים יותר, כיוון שההקשר החינוכי נובע ממה שאומרים לילד, הרי שאם מסבירים לילד שאנחנו הולכים לחוג רק בגלל שזה חוג, ולא סתם לבריכה בתשעת הימים, נראה לי שההיבט החינוכי מתקיים, אפילו אם הילד משתובב קצת בבריכה בסוף החוג.

מלכתחילה, אולי היה מקום להימנע מחוג שחייה דווקא בתשעת הימים. ולכן אם ניתן להתחיל את החוג קודם לכן, או לסיים אותו לפני תשעת הימים, מה טוב. אבל חופשת הקיץ בנויה ככה, שפעמים רבות קשה לייצר חוג במסגרת האילוצים האלו, ולכן אם כבר התחילו את החוג לפני תשעת הימים, ניתן להמשיך לקיים אותו גם בתשעת הימים.