שאלה

אני צריכה לברך הגומל, אבל נמצאת לזמן ממושך במקום שבו אין מניין בזמן הקרוב. אולי יהיה בעוד כחודש. האם אפשר לעשות מניין ב'זום' לצורך ברכת הגומל?

תשובה

אם בתוך שלושים יום צפוי להיות מניין, יש להמתין עד שיהיה מניין כדין לברך בפני עשרה גברים.

אם אין אפשרות לכנס מניין כזה, ניתן לברך בפני עשר נשים, אבל אין לברך בפני עשרה צופים בזום.

נימוקים

א. מניין בברכת הגומל

הגמרא בברכות (נד:) אומרת:

אמר רב יהודה אמר רב: ארבעה צריכין להודות – יורדי הים, הולכי מדברות, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי שהיה חבוש בבית האסורים, ויצא… מאי מברך? – אמר רב יהודה: ברוך גומל חסדים טובים.
אביי אמר: וצריך לאודויי קמי עשרה, דכתיב: וירוממוהו בקהל עם וגו'. מר זוטרא אמר: ותרין מינייהו רבנן, שנאמר: ובמושב זקנים יהללוהו.

וכך נפסק בשו"ע (או"ח ריט, ג).

האם העשרה מעכבים?  דעת הטור (שם) שהם אינם מעכבים, ואילו רבנו יונה סובר שהם מעכבים. שתי הדעות הובאו בשו"ע (שם), וסיים: "וטוב לחזור ולברך בפני עשרה בלא הזכרת שם ומלכות".

נראה מדבריו, שבעצם מן הדין יוצאים ידי חובה גם בברכה שלא בעשרה, אלא שטוב לחזור ולברך בפני עשרה, ועל כן כתב המשנ"ב (סק"ח):

ולפי זה, אם יודע שלא יזדמנו לו עשרה יברך בלא עשרה אפילו לכתחלה. ועיין בהלכות הרא"ה שכתב דימתין עד שלשים יום פן יזדמן לו עשרה שיוכל לקיים המצוה כהלכתה ויותר לא ימתין.

אמנם, אחרונים אחרים כתבו שלא לברך בספק. כך למשל בפסקי תשובות (אות טו), בילקוט יוסף (ריט, ג) ובפניני הלכה (ברכת הגומל  אות ב). וכן משמע מלשון הבית יוסף עצמו, שכתב על דברי הטור: "ואין הדיוק נראה בעיני דאדרבה לישנא דצריך משמע שיש עיכוב בדבר וכן דעת ה"ר יונה כמו שאכתוב בסמוך", הרי שנראה שנקט עיקר כדעת רבנו יונה.

ב. מניין נשים בברכת הגומל

האם אפשר לברך בפני עשר נשים?

המשנ"ב (סק"ג בסופו) כותב אגב הדיון בשאלה אם נשים נהגו לברך הגומל:

נכון הוא שתברך בפני עשרה, על כל פנים בפני נשים ואיש אחד.

אם כן, עולה מדבריו, שאפשר לברך הגומל בפני נשים, ויסודו בדברי הכנסת הגדולה (הגהות בית יוסף אות ג). לעומת זאת, ביביע אומר (ח, או"ח טו אות טו, ושם סימן כב אות י) כתב שכיוון שהשו"ע מצריך עשרה לעיכובא, הרי שצריך דווקא עשרה גברים.

באגרות משה (או"ח ה, יד) כתב:

הנה בעצם אין מקום ואין טעם לחלק בחיוב ברכות ההודאה בין איש לאשה… וכיוון שאיש מחוייב לברך, וודאי שגם אשה מחוייבת לברך. אך איכא דברים שהחמירו חכמים באופן העשייה, שיברך החייב לברך דווקא בעשרה, וביום הקריאה, ובשעה שקראוהו לתורה. ורק אם אי אפשר לו שיקראוהו לתורה, מברך על הבימה תיכף אחר הקריאה בתורה. והוא אף שלא שייך זה לברכת התורה. כהמנהג בברכת הגומל, וכן ברכת ברוך שפטרני מענשו של זה, שמברך אבי הבן כשקורין אותו בפעם הראשון שנעשה בנו בר מצווה. שזה לא שייך באשה בזמנינו, שאין קורין אשה לתורה.

בתום התשובה הקצרה הזו נכתב:

עד כאן כתב יד קדשו של מרן זצוק"ל. זו היתה התשובה האחרונה שכתב בעצם כתב ידו, וניסה לכתבה שלש פעמים, עד שהניח מחמת קושי הראייה. כתיבת שורות אלה נמשכה כמה שעות. על – פה הוסיף שלא כדהביא במשנה ברורה ס"ק ג' שתברך בפני עשרה, על כל פנים בפני נשים, ואיש אחד. אלא שאין עניין במניין של נשים, ודייה אם תברך בפני אדם אחד, איש או אשה, ולכתחילה, אם היא נשואה, תברך בפני בעלה.

אם כן, דעת האגרות משה, שאשה אינה צריכה לברך בפני עשרה כלל. לא גברים ולא נשים. אמנם, הוא מעיר בעצמו, שאין אלו דבריו של המשנ"ב[1], ויש לציין, שדברי האגרות משה מנוגדים לפוסקים רבים, שכתבו שאשה שמברכת הגומל תברך בפני עשרה[2], ועל כן, לענ"ד אין לסמוך על דבריו, אבל אפשר לצרפם לסניף.

מה, אם כן, סברת המשנ"ב?

אפשר לומר, שהוא הבין, שיסוד הצורך בעשרה הוא לפרסם את הנס ברבים: "וירוממוהו בקהל עם", וממילא, יתכן שאין צורך בעשרה גברים בדווקא. כמו שמצינו בהלכות קריאת מגילה, שלדעת חלק מהפוסקים, אין צורך בעשרה גברים בדווקא כדי לברך את ברכת 'הרב את ריבנו', לאחר קריאת המגילה, אלא גם מי שאינם בני מצווה (הגהות אשר"י מגילה א, ו) או נשים (רמ"א תרצ, יח), וכמדומה, שכך המנהג הפשוט, לקרוא מגילה גם בפני עשר נשים, ולברך הרב את ריבנו (עיין בפסקי תשובות שם, שהדיון הוא רק אם לצרף גברים ונשים ביחד לעשרה, אבל עשר נשים בוודאי מצטרפות לפרסומי ניסא אות יא).

כפי הנראה, המשנ"ב הבין שכך גם ביחס לברכת הגומל.

אמנם, יש לומר גם אחרת, שהמניין בקריאת מגילה אינו מעכב, ולכן הוא רק משום פרסומי ניסא. אבל בברכת הגומל, בוודאי לדעות שהמניין מעכב, ניתן לומר, שהוא מדין מניין, ולכן נשים אינן מצטרפות. ואכן, ביביע אומר (ח, אורח חיים סימן טו אות טו, וסימן כב אות י) כתב, שלדעת רבנו יונה והסוברים שמניין מעכב בברכת הגומל, בעינן דווקא עשרה גברים, וכן כתב בכף החיים (סק"ג).

לעניות דעתי, יש מקום לומר שאם אין אפשרות לברך בפני עשרה גברים, ניתן לברך בפני עשר נשים, משום ספק ספקא – ספק אם מניין מעכב, וגם אם הוא מעכב, אולי אפשר לקרוא בפני נשים, וכפי שמצינו ביחס לספירת העומר, שמי שמסופק אם בירך אתמול או לא, יכול להמשיך לספור בברכה משום ספק ספקא (תפט, משנ"ב סקל"ח).

אמנם, כל האמור, אם אין אפשרות להביא מניין בתוך ל' יום. וכפי שכתב המשנ"ב, שיש להמתין עד ל' יום שאולי יהיה מניין.

ג . הגומל בזום

ומכאן לעניין הגומל בזום. אפשר לומר, אף שאין זה מובן מאליו, שאדם יכול לברך הגומל בפני עשרה השומעים אותו בזום או בטלפון וכיו"ב, משום שיש כאן פרסומי ניסא בפני עשרה. אבל לסברת היביע אומר, כשם שצריך מניין גברים ולא מועילות נשים, כך גם לא יועיל מניין דרך הזום, שאין זה מניין.

ואף לסוברים שברכת הגומל בפני נשים אפשרית, אפשר לומר, שסוף סוף, הן נמצאות שם. מה שאין כן כששומעים בזום, שאין זה מציאות שהיתה קיימת בימי חז"ל.

ד. נשים בברכת הגומל

עוד נציין, שהמנהג בהרבה מקומות אשכנזים היה, לכל הפחות בעבר, שנשים אינן מברכות הגומל, וחלק מהסברות, שכיוון שהברכה נאמרת בפני רבים, נשים נהגו שלא לברך.

המנהג הרווח היום, בקהילות רבות, הוא שנשים כן מברכות, וכך הדין הפשוט. אבל אפשר ללמוד מכאן, שאם אין אפשרות לברך בעשרה, זה לא 'נורא' יותר מדי, ובכל מיני מצבים, פשוט לא בירכו ברכת הגומל.

את ההודאה לקב"ה אפשר לעשות גם בלי ברכה בשם ומלכות.

**************************

---

[1] אמנם, עיין במאמרו של הרב דוד טרופ "נשים בברכת הגומל", חסד לאברהם עמ' צה ואילך, הע' 9, שכתב:

וכנראה, "איש אחד" לא מדין "מניין" הוא, דחד, כמאן דליתא לעניין "קהל" ורבים… וכנראה שהוא דין בהודאה, שצריכה להיות בפני "מישהו", ובלאו הכי אין מקום להודות… וכנראה, מיסוד ההודאה היא שצריך להודות "בפני" אחרים…

עיין שם. ואם כן, זה דומה לדבריו של האגרות משה, אלא שהצריך לברך בפני 'מישהו'.

[2] ובפרט, שהתשובה כתובה בקיצור, וללא מקורות.