שאלה
בגלל הקורונה והסגר, אנחנו לא יכולים להתפלל בבית הכנסת. בנינו צליה מחוץ לבית הכנסת, אבל יש אצלינו רוחות חזקות, והצליה לא מאוד יציבה. למעשה, אנחנו צריכים לבנות אותה מחדש אחת לכמה ימים.
חשבנו לנצל את זמן הסגר, ולבנות בחול המועד פרגולה יציבה יותר, כדי שיהיה אפשר להתפלל בה – גם עכשיו, וגם כשיתקדם החורף (מתוך הנחה שנצטרך להמשיך להתפלל מחוץ לבית הכנסת).
האם מותר לעשות זאת?
תשובה
אם אכן בניית הפרגולה נחוצה כדי לאפשר לציבור להתקבץ ולהתפלל ביחד, בתפילות חול המועד ושמחת תורה, מותר לבנותה בחול המועד, אף שזה מלאכת אומן.
נימוקים
א. היתר מלאכה לצרכי הרבים
אחד מהיתרי המלאכה בחול המועד, הוא צרכי רבים. כך מבואר כבר במשנה בתחילת מועד קטן (ב.):
ומתקנין את קלקולי המים שברשות הרבים, וחוטטין אותן, ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים, ועושין כל צורכי הרבים.
הגמרא (ה.) מתייחסת לדברי המשנה ומתקנים אל קלקוי המים שברשות הרבים וחוטטין אותם":
חטיטה – אין, חפירה – לא. אמר רבי יעקב אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שאין רבים צריכין להם, אבל רבים צריכין להם – אפילו חפירה מותר.
הרא"ש (סימן ו) כותב, שצרכי רבים מותרים אפילו כשמדובר בטורח גדול, ואפילו כשמכוונים מלאכתם למועד "דצורכי רבים לא יעשו לעולם אם לא במועד". אלא שיש לחלק – אם מדובר במעשה אומן, הוא מותר רק כשמדובר במשהו לצורך המועד. ואם לא מדובר במעשה אומן, מותר גם כשעושים שלא לצורך המועד.
וכך פסק גם השולחן ערוך (סימן תקמד):
סעיף א: צרכי רבים מותר לעשותה בחול המועד, כגון לתקן הדרכים ולהסיר מהם המכשולות… סעיף ב: בורות ומעיינות של רבים שנפל בהם עפר ואבנים ונתקלקלו, מותר לתקנם ואפילו אין רבים צריכים להם עתה, כיון שאינו מעשה אומן; אבל לחפור להם בורות מחדש, שהוא מעשה אומן, אם הרבים צריכים להם עתה מותר אפילו אם כוונו מלאכתן במועד, ואפילו בפרהסיא ובטירחא יתירתה; ואם אין צריכים להם עתה, לא יעשו…
בנדון דידן, הצורך בבניית הפרגולה הוא גם לצורך המועד עצמו. כי מדי יום מתפללים שם, ובפרט שיתפלל בשמחת תורה, וצריכים שיהיה צל בזמן התפילה.
ב. בניית בית הכנסת בחול המועד
תשובת הרשב"א (חלק ד סימן שכו):
שאלת צבור שהיו בונים בית הכנסת אם מותר להשלים בחול המועד מפני שיש בו צורך הרבים, או דילמא אסור שאפילו לצורך הרבים כל שהיא מלאכת אומן ואינו צריך כל כך במועד אסור?
או נאמר עוד כיון שיש בו מצוה מותר.
תשובה מסתברא לי שאסור כיון שהיא מלאכת אומן ואינה מלאכת האבד ואינה צריכה למועד שיש להם בית אחר להתפלל שם. או שיש שם בבנוי באותו בית הכנסת מקום להתפלל.
ועוד אני מסתפק אם הותירו צרכי רבים במועד במלאכת אומן יותר מצרכי יחיד אלא בדברים הצריכים לגוף בחפירת בורות שיחין ומערות וכיוצא בהן, בהסרת הקוצים מן הדרכים ותיקון הרחובות, שבכל אלה יש בהן צורך רבים לחיותם ולשמור מן הנזקין שאי אפשר לרבים להתבונן בדרכים. ואפילו בשבת התיר לטלטלם הקוץ ברשות הרבים ולהוליכו פחות מארבע אמות ובכרמלית אפילו טובא כדי שלא יזיקו הרבים… וכן תקון של מרחצאות דשרי ר' אבהו כדאיתא בירושלמי. דגרסינן התם בהדר בני דסיבותא אתפחתא קלוקלי המים שברשות הרבים. ומשמע התם דאפילו כיוונו מלאכתם במועד. דאף המרחצאות יש בהם חיי נפש משום רחיצת גופו דלא ליתי שחנא וכיבי…
ואלמא, כל אלו משום חיי נפש התירו אבל לתקן את העיר וחומותיה אף על פי שהם צרכי רבים כל שאין משום חשש נפשות אין מותרים… ולפיכך מסתבר לי שאין בונים בית הכנסת ואפילו בית הכנסת של רבים. ואף על פי ששנינו עושים כל צרכי רבים היינו כגון אלו וחפירות בורות…
ואם תאמר, מכל מקום, לבנין בית הכנסת מצוה איכא, וכבר התירו אפילו ליחיד משום מצוה ככתיבת תפילין, התם שאני דצריך להם. ואי אפשר לו לעולם ואפילו לשעה בלא הם. אבל בבית הכנסת אפשר להם בלא הוא להתקבץ ולהתפלל במקום אחר…
מדברי הרשב"א למדנו כמה דברים:
ראשית, שצרכי הרבים האמורים בהקשר של היתר מלאכה בחול המועד, הוא דווקא כשמדובר בצרכי הגוף. לבנות בית הכנסת, זה צורך מצווה, אבל לא צורך הגוף.
שנית, לבנות בית הכנסת, בנדון השאלה של הרשב"א, זה לא צורך מצווה לגמרי, כי "אפשר להם בלא הוא – להתקבץ ולהתפלל במקום אחר".
דברי הרשב"א נפסקו ברמ"א (שם סעיף א):
ודוקא צרכי רבים כאלו, שהם צריכים לגוף האדם, אבל שאר צרכי רבים כגון בנין בית הכנסת (ב"י בשם תשובת הרשב"א), אסור לעשות במועד; והוא הדין דלשאר צרכי מצוה אסור לעשות מלאכת אומן במועד .
המשנ"ב (סק"ז) כותב על דברי הרמ"א:
כגון בנין בית הכנסת – לרבותא נקט דאפילו בנין בית הכנסת שהוא מצוה כדי להתפלל בו במועד בעשרה ואפילו אין להם מקום אחר להתפלל בעשרה גם כן אסור שזה אין צורך לגוף האדם.
והוא הבין (כמבואר בשער הציון סק"ז) שכיוון שניתן להתפלל בעשרה גם בלא בית כנסת, הרי שבניין בית הכנסת אינו צורך גמור כל כך, וממילא אין לבנותו בחול המועד.
בשערי תשובה (סק"א) כתב:
וכתב מחזיק ברכה… שאם צריך לעשות ספסלים בבית הכנסת שלא יבואו לידי מחלוקת, צרכי רבים הם ומותר, דנצרכים לישב עליהם. וכן עשו מעשה בירושלים תוב"ב בפני הרב מהר"מ בנימין מפני האורחים שלא היה מקום לישב עיין שם.
וכך נפסק גם בשמירת שבת כהלכתה (פרק סח סעיף ט):
מותר לנגר לעשות ספסלים בשביל בית הכנסת בחול המועד, וכן מותר לו לתקן ספסלים שבורים, שמא יבואו לידי מחלוקת באין מספיק ספסלים לתפילת החג. וכן מותר לקרוא לחשמלאי אומן לתקן את מערכת החשמל, כאשר בלעדי התיקון אין אור בבית הכנסת, ונמצא שאין יוכלים להתפלל בו.
ויש לברר, כיצד ליישב את דברי השערי תשובה עם דברי המשנ"ב. ומאי שנא לבנות בית כנסת, ולבנות ספסלים.
בקיצור שולחן ערוך מנחת יום טוב (סימן קד, סקל"ז אות יב) כתב שהיתר השערי תשובה הוא רק במלאכת הדיוט. אבל בשמירת שבת כהלכתה (שם הערה כז) כתב:
ולא דמי (-ההיתר של השערי תשובה) לבניית בית הכנסת, דעד הנה התפללו במקום אחר, וימשיכו להתפלל שם. מה שאין כן, כשכבר מתפללים בבית הכנסת, יש בו משום צרכי רבים שיוכלו להמשיך להתפלל בו. גם אם נתקלקלה מערכת החשמל, ולכן מותר לתקן אפילו על ידי אומן. ואין הכי נמי, אם רצונם להיכנס לבית הכנסת חדש להתפלל בו, ואין מספיק ספסלים – דאסור לעשותם, דימשיכו להתפלל במקומם הראשון. מה שאין כן אם כבר מתפללים בבית הכנסת, ונתברר שחסרים בו ספסלים, דמותר לעשותם. שמעתי מהגרש"ז אוירבאך שליט"א.
לענ"ד, דברי הגרש"ז צריכים עיון, כיצד הם מתאימים לדברי המשנ"ב. הלא המשנ"ב כתב בפירוש, שמדובר אפילו שאין להם מקום אחר להתפלל בעשרה. וצריך לומר, שלדברי הגרש"ז, אפילו אם לא היה להם מקום אחר להתפלל בעשרה, הרי כשם שעד המועד לא התפללו בעשרה, יכולים להמשיך ולהתפלל ביחיד, ולא יבנו את בית הכנסת דווקא בחול המועד. אבל כאשר כבר היה בית הכנסת, אלא שהוא התקלקל, מותר לתקנו אפילו במעשה אומן, בחול המועד.
ולפי זה, בנדון דידן, באנו למחלוקת – שכן, לדברי המנחת יום טוב, רק מלאכת הדיוט מותרת, אבל לדברי הגרש"ז, ניתן לבנות גם במלאכת אומן.
דברי הגרש"ז הובאו גם בפסקי תשובות (תקמד, אות ב) ובפניני הלכה (מועדים יב, יב). לעומת זאת, בחול המועד כהלכתו (פרק ח, סעיף לא) התיר לתקן את מערכת החשמל רק משום שנחשב כדבר האבד בביטול השיעורים הקבועים, ולענ"ד כך פשטות רוב מי שראיתי שעסקו בהלכות חול המועד בהקשר של בניית בית הכנסת, ולא חילקו את חילוקו של הגרש"ז.
ג. בניית מקום תפילה בזמן הקורונה
עוד יש לומר, שבנדון דידן, יש צד נוסף להקל.
על דברי הרשב"א, שכתב שאין לעשות צרכי רבים לצורך מצווה, כי אין זה צורך הגוף, יש להקשות ממה שמופיע במשנה (מועד קטן יח:):
אין כותבין ספרים תפילין ומזוזות במועד, ואין מגיהין אות אחת אפילו בספר עזרא. רבי יהודה אומר: כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו.
וכתב על זה הבית יוסף (סימן תקמה):
וכתב הרב המגיד בשם הרא"ה שכשם שמותר לכתוב תפילין ומזוזות לעצמו כך מותר להגיה בספר תורה לצורך עצמו לשום מצוה שמשנתינו אינה אלא בעושה לאחרים עד כאן. והוא ז"ל חלק עליו דאיכא למימר כיון שכתיבת ספרים אסורה במועד אפילו לעצמו שהרי לא התירו בברייתא (יט.) אלא תפילין ומזוזות והטעם מפני שאי אפשר לעשות ספר תורה אחד בחולו של מועד או מטעם אחר אף הגהתו אסור וכן נראה מדברי רבינו עכ"ל.
ולי נראה שאם לא היה להם ספר כשר מותר להגיהו בחול המועד כדי לקרות בו בציבור וכדברי הרא"ה ואם אין להם ספר כלל מותר לכתוב בחול המועד ספר שלם אם אפשר על ידי סופרים הרבה דהא ודאי צורך המועד הוא לקרות בתורה בציבור.
וכן פסק גם בשו"ע (שם סעיף ב):
נראה לי שאם אין להם ספר תורה כשר לקרות בו בצבור, מותר להגיהו בחול המועד כדי לקרות בו בצבור.
ומדוע התירו לכתוב ספר תורה מעשה אומן, הלא אין זה צורך הגוף?
ואכן, בביאור הגר"א (תקמ"ד סעיף א) כתב שלדברי הרשב"א, אין הדין האמור בסימן תקמ"ה, נכון.
ואמנם, כבר הרשב"א עצמו (באותה תשובה) התייחס לשאלה זו:
וכבר התירו אפילו ליחיד משום מצוה ככתיבת תפילין, התם שאני דצריך להם. ואי אפשר לו לעולם ואפילו לשעה בלא הם. אבל בבית הכנסת אפשר להם בלא הוא להתקבץ ולהתפלל במקום אחר.
ותדע דלא משום כל מצוה התירו שהרי אסרו להגיה אפילו אות אחת, ואפילו בספר תורה, ואף על גב דאיכא מצוה שאסור לשהות ספר תורה שאינו מוגה משום ואל תשכן כו' כדאיתא בכתובות.
הרי לן, שהרשב"א עצמו כתב שלא כל המצוות שוות. ואף שיש מצווה שיתפללו דווקא בבית הכנסת, אין זו מצווה חשובה כל כך, לעשות מלאכה בחול המועד עבורה, כשם שהמצווה שלא להשהות ספר תורה שאינו מוגה, אינה חשובה כל כך.
והנה, המדייק בלשון הרשב"א יראה, שמה שאמר שאין כל כך מצווה בבנין בית כנסת, כי אפשר להם להתקבץ ולהתפלל במקום אחר. בימינו, בגלל המגיפה, אין ברירה להתקבץ, אלא בחוץ. ואם קשה לעשות זאת בחום בלא הצללה, נמצא שהצורך להתפלל במניין מחייב לבנות את הפרגולה המדוברת, ולא מצוות בניין בית הכנסת גרידא.
ולכן לענ"ד, אם אכן בניית הפרגולה נחוצה כדי לאפשר לציבור להתקבץ ולהתפלל ביחד, בתפילות חול המועד ושמחת תורה, מותר לבנותה בחול המועד, אף שזה מלאכת אומן, גם לדעת החולקים על הגרש"ז בסעיף הקודם.