שאלה

בחצר ביתנו עומד עץ. בנינו עליו מעין 'בית' למשחק לנכדים. הבית אינו מונח ישירות על ענפי העץ או הגזע, אלא על מעין 'בסיס', כאשר הבסיס מונח על הגזע, כמתואר בתצלום:

האם מותר לנכדים לעלות לבית הזה בשבת?

תשובה

אסור לעלות לבית זה בשבת.

נימוקים

במשנה בביצה (לו:) מבואר, שאין עולים לאילן בשבת. וכן במשנה בסוכה (כב:) נאמר שאין עולים לסוכה הנמצאת בראש האילן בשבת.

בגמרא במסכת שבת (קנד: – קנה.) מבואר, שכשם שאסור להשתמש באילן, כך אסור להשתמש גם ב'צידי' האילן, אבל מותר להשתמש ב'צידי צדדים'. וכך נפסק בשו"ע (או"ח שלו, יג):

אסור להשתמש בצדדי האילן, אבל בצדי צדדין מותר.
לפיכך אסור לסמוך הסולם לצדי האילן דכי סליק ביה משתמש בצדדין, אבל אם יש יתד תקועה בצדי האילן מותר לסמוך סולם עליו, דהוה לה יתד צדדין, וסולם צדי צדדין.
ואם נעץ בו יתד ותולה בו כלכלה, היתד נקרא צדדין והכלכלה כצדי צדדין.

מתוך דברי השו"ע מתבאר, שאם יש חפץ המחובר לאילן, הוא נחשב בעצמו ל'צידי אילן', וחפץ נוסף, המחובר לחפץ הראשון, נחשב 'צידי צדדים'.

וחשוב להדגיש – מותר להניח דברים בכלכלה התלויה על יתד באילן, משום שזה נחשב להשתמש בצידי צדדים, כי משתמש בכלכלה. אבל אסור להניח או להוריד את הכלכלה מעל היתד, כי כאן משתמשים כבר ביתד, שהוא צדי אילן, ולא צידי צדדים.

השאלה היא, אם יש לומר שהבסיס של הבית, שמחובר לעץ עצמו ייחשב כצדי העץ, והבית המונח על גבי הבסיס ייחשב כצידי צדדים, כך שיהיה מותר להשתמש בו.

בנדון דידן, נראה לי שיש לאסור את העליה לבית שעל גבי העץ משני טעמים:

א. האבחנה בין צדדים לצדדי צדדים

לדיון באיסור לעלות על אילן בשבת, יש דיון מקביל, ביחס לאיסור לרכב על בהמה בשבת. חכמים אסרו לרכב על בהמה בשבת, שמא יחתוך זמורה תוך כדי הרכיבה. וגם כאן, הגמרא אומרת שאסור להשתמש גם בצידי בהמה, ומותר להשתמש בצידי צדדים. וכך נפסק בשו"ע (או"ח שה, יח):

אין רוכבין על גבי בהמה ולא נתלים עליה, ואפי' בצדה אסור להשתמש; אבל צדי צדדין, כגון שדבר אחד מונח על צדה והוא משתמש בו, מותר.

התוספות (עירובין מג. סוף ד"ה הלכה) ועוד ראשונים כתבו, שאסור גם ליסוע בקרון הרתום לבהמה בשבת, בין השאר, משום האיסור לרכב על גבי בהמה בשבת, וכן פסק הרמ"א (שם). וכתב על זה המשנ"ב (סוף סקס"ז):

וגם להשתמש על דף היוצא חוץ לעגלה מאחוריה גם כן אסור, ולא מקרי צדי צדדין דהכל כלי אחד הוא.

ובשער הציון (שם סק"ס) כתב, שאחרת היה מותר לעלות בסולם הנשען על העץ בשבת, כי המוטות הארוכים של הסולם היו נחשבים צדדים, ושלבי הסולם – צדי צדדים. אלא על כרחך, שכל שהוא כלי אחד, אין מחלקים אותו לצדדים וצדדי צדדים. וכן כתב גם בערוה"ש (סעיף יז).

כיוצא בכך כתב בשמירת שבת כהלכתה (מהדורה שלישית, כו, טז) שאסור לתלות נדנדה על מוט המחובר לעץ. ובהערה נט שם כתב, שלא אומרים שחבל הנדנדה נחשב צדי העץ, והנדנדה צדי צדדים, משום שהכל כלי אחד.

בנדון דידן, הבסיס מחובר לבית בברגים. קשה מאוד לומר שמדובר בשני חפצים נפרדים. אין לבסיס שום שימוש חוץ מאשר בשביל הבית שעליו, ואין לבית שום שימוש, בלי הבסיס המחובר בו[1].

ב. בין צדדי צדדים, לגבי צדדים

עוד יש לציין, למה שכתב המאירי (שבת קנד: ד"ה  אסור):

אסור לאדם להשען או לשפשף עצמו על גבי בהמה בשבת מפני שמשתמש בבעלי חיים ומ"מ דוקא צדדין אסורים אבל צדי צדדים מותרים ומה הם צדדים דפני בהמה ועוקציה וערפה שהם מקומות שאין ראויים לרכיבה ואיסורם מפני שהם כנגד הגב שהוא מקום רכיבה וצדי צדדין הוא המרדעת שעל החמור ולגדולי המפרשים ראיתי שמקומות אלו אפי' היו עליהם עשר מרדעות זה על זה אסור לסמוך עליהם ואפילו שקים רקים המשתלשלים עליהם אבל שק המלא ובולט לאויר שבצדדין הוא הנקרא צדי צדדין ומותר להשתמש בהם.

הרי לן שאם אדם שם כמה חפצים על גב הבהמה, אחד על גבי השני, לא נאמר שהחפץ הראשון נחשב צדי הבהמה, ומה שעליו, הוא צדדי צדדים, אלא הכל נחשב 'צדדי' הבהמה. ובפשטות, הוא הדין ביחס לאילן, שאם אדם תקע יתד באילן הממשיכה את האילן כלפי מעלה, ועל גבי היתד יניח סל, לא נאמר שהסל הוא צדדי צדדים, אלא הוא צדי האילן.

ואם כן, הוא הדין גם ביחס לבסיס שעליו מונח הבית, שהבית הוא המשך אנכי של הבסיס, וממילא, הוא ס

ג. חשש נענוע העץ

עוד יש לציין, שאף אם היה מותר לעלות, הרי זה בתנאי שאין העץ מתנענע בעצמו, כפי שכתבו הפוסקים (ראו למשל, רמ"א שלו, יג שם). ועל כן, כיוון שבית העץ נמצא סמוך יותר לענפים העליונים, יש לחשוש שהנכדים יניעו את הענפים, הן בעצם העלייה אל בית העץ, והן בזמן שיהיו עליו. ולכן גם משיקול זה, יש טעם לאסור את העליה לעץ בשבת.

---

  [1] ועיין באור לציון (חלק ב פרק לח) שדן בשאלה אם מותר להשתמש בחבל כביסה התלוי בין ענפי העץ, וכתב )בהערה א שם):

בשו"ע … כתב, אסור להשתמש בצדדי האילן, אבל בצידי צדדין מותר. ולכן אם החבל קשור לאילן ודאי שאסור להשתמש בו, דהוי צידי האילן. ואם החבל תלוי בגלגל המחובר לאילן, הנה אם הברזל מחובר ישירות לאילן, נחשב הברזל עם הגלגל שבו כצידי אילן, והחבל הנתון בו כצידי צדדים, ולכן מותר לתלות בחבל, אבל למשוך בחבל, כיון שמשתמש בגלגל עצמו, חשיב משתמש בצידי האילן ואסור. אך אם הברזל מחובר לאילן על ידי חבל או חוט ברזל, נחשב החבל או חוט הברזל כצידי אילן, דהוי כעין נעץ בו יתד ותלה בו כלכלה, שכתב בשו"ע שם שהיתד חשיב צדדין והכלכלה כצידי צדדין, ולכן הגלגל נחשב כצידי צדדין, ואף למשוך בחבל ולגלגלו מותר.

מדברי האור לציון עולה, שהחבל שעליו תולים כביסה, המחובר לגלגל הכביסה, הוא דבר נפרד מגלגל הכביסה. אלא שחבל הכביסה מתחלף מפעם לפעם, ומשתמשים בחבלים מסוג זה גם לדברים אחרים. אין מדובר במשהו ייעודי, שנבנה במיוחד עבור מתקן מסויים, כמו במקרה של הבסיס והבית בנדון שאלתנו.