שעות פתיחה
ראשון 13:00 - 18:00
שני 13:00 - 18:00
שלישי 13:00 - 18:00
רביעי 13:00 - 18:00
חמישי 13:00 - 18:00
שישי 13:00 - 18:00
שבת סגור
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
פתחו שערים
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
  • ראשי
  • פתחי שערים
    • שערי תפילה
    • מילתא בטעמא
    • שער לדין
    • שערי הארץ
    • בפתח המקדש
    • שערי צדקה וחסד
  • שערי הלכה
  • שערי תשובה | שו"ת
  • שערים לפרשה
  • אודות
וארא תשפא – ארבע או חמש לשונות גאולה
ראשי » שערים לפרשה » ספר שמות » וארא תשפא – ארבע או חמש לשונות גאולה
אין תגובות

כולם יודעים שהמספר החזק בליל הסדר הוא 4. ארבע כוסות, ארבע קושיות, ארבעת הבנים, וכמובן, ארבע לשונות הגאולה.

אבל כמובן, מי שקורא את הפרשה שלנו יודע, שאין ארבע לשונות גאולה. יש חמש:

וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא-הִים … וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי … וְנָתַתִּי אֹתָהּ לָכֶם מוֹרָשָׁה אֲנִי ה'

יציאת מצרים לא נועדה רק להפוך אותנו לעמו של הקב"ה. הגאולה אינה מסתיימת ב'ולקחתי'. אלא ב'והבאתי'. ההגעה לארץ ישראל היא חלק מהותי בגאולה שלנו.

לאור זאת, יש לתמוה על דברי הרמב"ן בפתיחה לספר שמות, שקורא לספר שמות "ספר הגלות והגאולה", כאשר ספר שמות אינו מסתיים בגאולה שלמה, אלא רק בהקמת המשכן. סופו של הספר מבטא בצורה חדה את הפסוק של 'ולקחתי' – יש משכן, והקב"ה שוכן בתוכנו. אולם, להיכן נעלמה 'והבאתי'? למה הוא נפרד לספר בפני עצמו – ספר במדבר?

העובדה שהתורה מפצלת בין שני חלקי הגאולה, מעידה על כך שהקב"ה יודע, שהתורה וארץ ישראל הם שני ערכים, שלא קל להם להיות ביחד. ארץ ישראל היא במובן מסויים ביטוי ללאומיות של עם ישראל. עם ישראל, כשהוא במצבו הבריא, שוכן לבטח בארצו, ככל העמים. במובנים רבים, זוהי הקומה ה'חילונית' של עם ישראל.

לעומת זאת, התורה היא ביטוי לקדושה של עם ישראל. היא לא צריכה לכאורה מגורים במקום מסויים, והיא מנותקת מדברים חומריים יחסית כמו ארץ, טריטוריה, חיי לאום מלאים.

ועם זאת, בפרשה שלנו מתברר, שאי אפשר זה בלא זה. הגאולה השלמה מורכבת משני מהלכים. יש מהלך של חיזוק הקדושה, המהלך שמסתיים במעמד הר סיני המתמשך במשכן. ויש מהלך שני, של חיזוק הלאומיות, שמסתיים ערב הכניסה לארץ בסוף ספר במדבר. אבל שני המהלכים הם דבר אחד "והיו לאחדים בידך".

זה מאוד קורץ, לנסות למצות את אחד המהלכים במלואו. יש כאלו שחורתים על דגלם תורה וקדושה, ומתעלמים ממושגים של לאומיות. ויש כאלו שהולכים עם הלאומיות עד הסוף, ושוכחים את התורה והקדושה. בכל אחת מהדרכים הבודדות, נראה שקל יותר ללכת. וזה קורץ ומזמין. אבל זה גם מועד לכישלון. כי זו דרך חלקית.

הדרך הארוכה והקשה, הסיזיפית, זו שאינה ברורה ולא תמיד יודעים כיצד לאזן בין שני המהלכים המושכים לכיוונים שונים, היא אמנם קשה ומתישה, אבל היא טומנת בחובה הבטחה, שבסופו של דבר, היא תגיע אל היעד הנכסף.

ויהי רצון שנזכה להצליח לחבר נכון בין ההיבט הלאומי וההיבט הקדושתי.

שתף

  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)

קשור

ארץ ישראל ותורה לשונות הגאולה פרשת וארא פרשת שבוע ציונות דתית
« הקודם
הבא »
השארת תגובה

ביטול

חיפוש באתר
הירשם לבלוג באמצעות המייל

הרשומות והעמודים הנצפים ביותר
  • למנצח בנגינות מזמור שיר
  • האכלת אוכל 'כשר פחות' למי שמקפיד ואין ידו משגת
  • שימוש במכשיר להכנת קצפת בשבת
  • הזזת עציצים בשבת
  • השיבה שופטינו
Theme by Pojo.me - WordPress Themes
We WordPress
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות

כלי נגישות

  • הגדל טקסט
  • הקטן טקסט
  • גווני אפור
  • ניגודיות גבוהה
  • ניגודיות הפוכה
  • רקע בהיר
  • הדגשת קישורים
  • פונט קריא
  • איפוס