לאחד המושגים שהילדים שלי שמעו ממני הרבה: *הקורס לאלילים מתחילים*. זה מושג שטבעתי, כדי להסביר את דברי הרמב"ם על ידיעה ובחירה.
שאלת ידיעה ובחירה היא שאלה עתיקת יומין: אם האל הוא כל יכול וכל יודע, אז איך יש בחירה חופשית? בשביל שאנחנו נוכל לבחור בחופשיות, צריך שהבחירה שלנו לא תהיה ידועה מראש. אז איך זה עובד?
התשובה של הרמב"ם (הלכות תשובה ה, ה) היא בגדול, שאין לנו שום הבנה במושג של הידיעה של הקב"ה כך שאיננו יכולים לענות על השאלה זו. הראב"ד מקשה על הרמב"ם, שהוא בעצם פשוט לא ענה על השאלה. אז בשביל מה הוא טרח בכלל לכתוב?
להבנתי, התשובה של הרמב"ם היא, שבמונחים האנושיים שלנו, ידיעה ובחירה אכן סותרות. אנחנו לא יודעים להבין את מושג הידיעה של הקב"ה, אבל מה שחשוב לנו הוא לדעת, שיש לנו את יכולת הבחירה. אם מישהו רוצה לדעת איך הקב"ה מסתדר לדעת הכל, למרות שיש לנו את הבחירה, ובכן, שיבוא לקורס שלי לאלילים מתחילים, ושם אני מסביר את העניין.
כלומר, אנחנו לא מתעסקים בשאלות על 'איך הקב"ה חושב', כיוון שאין לנו שמץ של דרך לענות עליהן. מה שכן אנחנו יכולים לעשות, זה לדעת מה אנחנו אמורים לדעת, לחשוב או להאמין. איך העניינים מתנהלים בצד של הקב"ה – זה מחוץ לתחום הבנתנו.
אחרי שהסברנו שאנחנו לא יכולים להבין את הקב"ה ואת ה'פסיכולוגיה' שלו, ממילא אין באמת טעם בשאלות כמו 'למה הקב"ה ברא את העולם'. לכן, את כל העיסוק בתשובות לשאלות האלו ביהדות, צריך לקרוא מנקודת המבט שלנו: מה אנחנו צריכים לדעת על הסיבות לבריאת העולם, כדי לדעת איך אנחנו צריכים להתנהל בעולם.
באופן מעניין, לשאלה הזו 'למה הקב"ה ברא את העולם', יש מספר תשובות, שקשורות, בין השאר, לכך שיש כמה תתי שאלות בשאלה הגדולה הזו
אפשר לשאול למה הקב"ה ברא את כל העולם – את החיים, היקום וכל השאר. אפשר לשאול מה התפקיד שהקב"ה מייעד למין האנושי בתוך העולם. אפשר לשאול מה התפקיד של עם ישראל בתוך האנושות, אפשר לשאול מה התפקיד של אדם יחידי בעולם בהיותו אדם, ואדם יכול לנסות לתהות גם בשאלה, אם יש לו תפקיד ספציפי שמיועד דווקא אליו, מתוך כלל האנושות, בעולם.
בפוסט הזה נתייחס בקצרה רק לשאלה הראשונה, למה הקב"ה ברא את כלל המציאות. תשובה מקובלת היא התשובה ש"דרך הטוב להיטיב" (הרעיון הזה מיוחס לרמח"ל, ראו למשל דרך ה' חלק א פרק ב; רעיון זה מופיע בעצם כבר באמונות ודעות לרס"ג בתחילת המאמר השלישי, ובעוד מקומות רבים). והמשמעות שלה, היא, שכל הבריאה כולה (לא רק העולם הזה, אלא גם העולם הבא וכל העולמות שבאמצע) נבראו כדי להיטיב עמם.