סערת מינוי הרבצ"ר השבוע היא הדגמה מצויינת של מידתו של בלעם הרשע.
כשבלעם מגיע אל בלק, שניהם יודעים כבר, שהם במאבק מול הקב"ה. הם רוצים לקלל את עם ישראל, והקב"ה לא כ"כ מעוניין. אז הם מחפשים כל מיני טריקים, כדי שבלעם יוכל לקלל.
אחד הטריקים הוא, בלעם אומר לבלק להקריב קרבנות.
טריק אחר, הוא שבלק מראה לבלעם רק את קצה העם. גם לפני הפעם הראשונה שבלעם אמור לקלל את ישראל (סוף פרק כב): "וַיְהִי בַבֹּקֶר וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם וַיַּעֲלֵהוּ בָּמוֹת בָּעַל וַיַּרְא מִשָּׁם קְצֵה הָעָם" וגם בפעם השניה הוא מדגיש את העניין "וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק לְכָה נָּא אִתִּי אֶל מָקוֹם אַחֵר אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה וְקָבְנוֹ לִי מִשָּׁם".
הרמב"ן (סוף פרק כב) מסביר, שאם בלעם היה רואה את כל עם ישראל, מן הסתם היה רואה גם אנשים טובים וצדיקים שבו. כשרואים רק קצה, רק חלק, אפשר לקוות שנראה תמונה חלקית.
זו הטכניקה שבה רצה בלעם לקלל את ישראל, וזו הטכניקה שבה רצו אנשים אחרים לנגח את בחירת הרבצ"ר הנוכחי. לוקחים אפס קצהו של דברים של פלוני, או אפס קצהו של העם, ומשתמשים בו כדי לתת שיפוט כללי לכל הדבר.
קצה עם ישראל הם ה'מוקצים שבמחנה'? זהו, עם ישראל כולו מוקצה.
הרבצ"ר אמר משהו שאולי נתפס כשלילי לפני חמש עשרה שנה? זהו. זה צובע לחלוטין את כל האישיות שלו.
וזו המשמעות של המונח עין רעה, שבו מצטיין כל כך בלעם (אבות ה, יט).
אז אדם שרוצה לגבש עמדה ביחס לאיזשהו דבר, צריך להשתדל קודם כל, לנסות להקיף את הדבר מכמה שיותר צדדים. לא להסתפק בלראות את אפס קצהו, אלא לראות את כולו. לשם כך, חשוב לשמוע כמה דעות, מכיוונים שונים, ולא לנקוט עמדה מהר מדי ובצורה חד ממדית.
מי שמבקש להתעלות יותר, יכול לנסות להיות מתלמידיו של אברהם אבינו, שהוא בעל עין טובה. כשאברהם מנסה להגן על סדום, הוא יודע שסדום מלאה באנשים רעים וחטאים לה' מאוד. ואף על פי כן, הוא מנסה לראות, אולי יש צדיקים בסדום שניתן לשאת לכל המקום בעבורם.
נסיים בדבריו המפורסמים של רבי נחמן מברסלב (תורה רפב):
דַּע כִּי צָרִיךְ לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת, וַאֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר, צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמְּעַט אֵינוֹ רָשָׁע, וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ מְעַט טוֹב, וְדָן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת, עַל – יְדֵי – זֶה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת, וְיוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה.