בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים בְּחָכְמָה פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים וּבִתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ.
בּוֹרֵא יוֹם וָלָיְלָה, גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ וְחֹשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר.
הַמַּעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא לָיְלָה, וּמַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לָיְלָה, ה' צְבָ-אוֹת שְׁמוֹ.
אֵ-ל חַי וְקַיָּם תָּמִיד יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים.

ברכת יוצר אור, הפותחת את ברכות קריאת שמע בבוקר, עוסקת בשפע ובברכה שהקב"ה משפיע על העולם, הוא מאיר לארץ ולדרים עליה. אולם, בלילה, כשאין אור ולא רואים את הברכה, על מה מברכים?

דומני, שהמוקד של הברכה הוא בשינוי הזמנים. אנו לא מברכים רק על כך שהקב"ה בורא יום ולילה, אלא בעיקר על כך שהוא גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור, ומעביר יום ומביא לילה, ועל כך שהוא משנה עיתים ומחליף את הזמנים.

אולם, מה הברכה בזה? מה כ"כ מיוחד בכך שגלגל הזמן מסתובב?

התשובה היא, ששינוי הזמנים הוא סימן ליכולת ההתחדשות. אדם קם בבוקר, ומתחיל את היום. במשך היום, החיים מתנהלים כרצף, וקשה לשבור את הרצף. לכן, אם החיים מתנהלים בכיוון מסויים, גם אם הוא מוטעה, קשה לצאת ממנו.

מה שמאפשר לנו לשבור את הרצף ולנסות להתחיל מחדש טוב יותר, זה ההפסקה של העשייה  – הלילה. אפשר ללכת לישון, וכשמתעוררים, זה כבר יום חדש – יום אחר.

הזמנים סובבים במעגלים. כל יום יש בוקר וערב, כל שנה יש בדיוק את אותם חגים ואותם תאריכים. החזרה האינסופית הזו גורמת לשגרה שמשאירה אותנו במקום. היטיב לתאר את הדברים קהלת (פרק א):

מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת: וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם: הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ: כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת:  כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ:

אילו הזמן היה רק חזרה אינסופית, הוא אכן היה מייאש. אבל בברכת המעריב ערבים אנו מדגישים, שהחזרה היא לא באמת חזרה. הקב"ה משנה עיתים ומחליף את הזמנים, כדי לתת לנו את האפשרות להתחדש – להתחיל מחדש, ולחזור שוב על סדר היום  ושוב על סדר השנה, אבל אחרת. וכך אנו אומרים גם בברכת הלבנה. מצד אחד " אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרו בָּרָא שְׁחָקִים. וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. חק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלּא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם", ומצד שני " וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ. עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמותָהּ".