ברכת הגאולה שאותה אנו אומרים לאחר קריאת שמע ולפני תפילת עמידה, כוללת שני רכיבים.
החצי הראשון של הברכה הוא הודאה על אמיתותה של קריאת שמע: " אמת וְיַצִּיב וְנָכון וְקַיָּם וְיָשָׁר… אֱמֶת, אֱ-להֵי עולָם מַלְכֵּנו… הוּא קַיָּם וּשְׁמו קַיָּם. וְכִסְאו נָכון. וּמַלְכוּתו וֶאֱמוּנָתו לָעַד קַיֶּמֶת: וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים. נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד… אֱמֶת וֶאֱמוּנָה, חק וְלא יַעֲבר. אֱמֶת. שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱ-להֵינוּ …לעולם הוא שמך, ואין לנו עוד א-להים זולתך סלה".
החצי השני עוסק בגאולת מצרים, ומתוכה בבקשה לגאולה עתידית של עם ישראל.
כפי שהסברנו ביחס לברכות הראשונות של קריאת שמע, שהן חוזרות על המסר האמור בקריאת שמע על מלכותו של הקב"ה, כך גם בברכה שאחרי קריאת שמע – שוב חוזרים על האמונה בא-ל בורא עולם ומנהיגו (פרשה ראשונה ושניה של שמע), כשהמשמעות של זה היא גם בהיותו עושה ניסים (פרשה שלישית של שמע).
אולם לברכה שאחרי קריאת שמע יש תפקיד גם בקשר שבין קריאת שמע ותפילה. בירושלמי (ברכות א הלכה א) נאמר:
אמר רב' אמי: כל מי שאינו תוכף לגאולה תפילה למה הוא דומה? לאוהבו של מלך, שבא והרתיק (=נקש) על פתחו של מלך. יצא לידע מה הוא מבקש ומצאו שהפליג, אף הוא הפליג.
רש"י (ברכות ד:) מסביר את הירושלמי:
אלא יהיה אדם מקרב להקדוש ברוך הוא אליו, ומרצהו בתשבחות וקלוסין של יציאת מצרים, והוא מתקרב אליו, ובעודו קרוב אליו יש לו לתבוע צרכיו.
כלומר, הגאולה היא שבח לבורא עולם, וכיוון שאדם משבח את הקב"ה, הקב"ה יוצא לקראתו, וממילא זה זמן ראוי לתפילה. במובן הזה, סמיכת גאולה לתפילה נועדה כדי 'לנצל את ההזדמנות' ולהתפלל כשהשער פתוח.
אפשר להעמיק יותר ולומר, שאם אומרים קריאת שמע, ולא מתפללים בסוף, זו איזושהי החמצה מסויימת בקריאת שמע עצמה. כיצד יתכן שאדם דופק על דלתו של המלך, ולא רוצה לדבר עם המלך כשהוא יוצא אליו? זה אומר שבעצם האדם לא ייחס משמעות לכך שדפק על דלתו של המלך, והדפיקה מאבדת את משמעותה.
מקור נוסף נמצא בגמרא בברכות (יד: – טו.):
ואמר רבי יוחנן: הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמים שלמה – יפנה ויטול ידיו, ויניח תפילין ויקרא קריאת שמע ויתפלל, וזו היא מלכות שמים שלמה.
מי שמקבל עליו עול מלכות שמים, ומבין שהקב"ה מולך בעולם, אינו יכול שלא להתפלל. התפילה היא ביטוי לאמונה שבורא עולם גם מנהיג אותו.
נמצא, שברכה שלישית המחברת בין קריאת שמע והתפילה עוסקת באיזכור העובדה שהקב"ה מנהיג את העולם, גם בניסים, יחד עם תפילה שיגאל את עם ישראל. הברכה הזו מחברת בין קריאת שמע ותפילה, ועל ידי כך גם קריאת שמע וגם התפילה נשכרות, בשלושה מעגלים:
ראשית, אדם מרצה ומקלס לבורא עולם, ובכך פותח שער על מנת שהקב"ה יקשיב לתפילתו.
שנית, אדם שמקבל עליו עול מלכות שמים אמור לרצות לפגוש את הקב"ה ולכן החיבור בין קריאת שמע והתפילה מבטא את הרצון לממש את הקשר שבא לידי ביטוי בהצהרה על קבלת עול מלכות שמים.
ושלישית, קבלת עול מלכות שמים פירושה האמונה שהקב"ה מנהיג את העולם. ביטוי נוסף של האמונה הזו הוא התפילה.