אסור לכבס בשבת מהתורה. המכבס בשבת עובר על תולדה של מלאכת מלבן (רמב“ם הלכות שבת פרק ט הלכה יא).
כיבוס במים
אסור לנקות כתם מבגד באמצעות מים, ואפילו שריית בגד מלוכלך במים כדי לנקותו, אסורה.
גם סחיטת בגד מהמים שבו, בין אם הוא רק נקי ורטוב, ובין אם הוא אינו נקי, אסורה משום תולדת מלבן.
לגבי שריית בגד נקי נחלקו הראשונים אם היא אסורה. למעשה, הדעה הרווחת היא להחמיר בדבר (משנ“ב שב, סקמ“ח). אמנם, כאשר מדובר בשרייה דרך לכלוך, כגון ניגוב ידים במגבת נקיה, אין איסור.
האיסור לשרות בגד כדי לנקותו הוא דווקא בבד. אבל עור מותר לשרות בשבת במים. עם זאת, גם עור אסור לשפשף כדי לנקות. לכן, אם יש לכלוך על נעל עור, מותר לשטוף אותו, אבל אסור לשפשף כדי להוריד את הלכלוך.
יריעות ניילון, כגון מפות שולחן מפלסטיק, או מפה שעוונית, דינן כמו עור. מותר לשרותן, אבל אסור לשפשף בסקוטש למשל, כדי לנקות (שש"כ יב, מא; שש"כ טו, ה; ילקוט יוסף שב, כב).
פטמה של מוצץ ושאר מוצרים מפלסטיק שאינם נראים כמו בד – אפשר לנקות (ארחות שבת יג, ז).
ניקוי שולחן שנשפכו עליו נוזלים
כאשר נשפכים מים או נוזלים אחרים על השולחן, מותר לנגבם בסמרטוט, ואין בזה איסור בשריית הבגד, שהרי זה דרך לכלוך.
אם נשפכה כמות גדולה של נוזלים, יש להשתמש בסמרטוט שאין מקפידים לסחוט אותו באופן קבוע. אבל אי אפשר להשתמש בבגד שרגילים לסחוט אותו כשהוא נרטב.