משנכנס אב ממעטין בשמחה

כאמור, מדין המשנה נוהגים החל מראש חודש אב ועד תשעה באב במיעוט שמחה.

לדין זה יש שני פנים:

הפן הראשון אינו מוגדר כל כך והוא קשור למיעוט שמחה באופן כללי. אין בו הגדרות חדות. לא ראוי לצאת לבילויים, או לנופש או לכל פעילות חגיגית / שמחה בימים אלו. בנוסף, נוהגים לא לשמוע מוסיקה כלל בימים אלו, מלבד שירים שקשורים לחורבן.

הפן השני הוא דברים שחכמים אסרו באופן ספציפי בימים אלו משום מיעוט שמחה – משא ומתן של שמחה, ונטיעה של שמחה (שו"ע סימן תקנא סעיף ב ומשנ"ב שם). לכן, אין קונים דברים שהם לא בגדר הקניות השגרתיות, אלא הם משמחים. למשל, לא קונים רהיטים חדשים, או משדרגים מוצרי חשמל וכדומה. כמו כן, לא עושים שיפוצים של הרווחה. כגון לבנות חדר נוסף, אם הבית לא צפוף.

מותר לעשות תיקונים נחוצים בבית, כמו לתקן מכשירי חשמל, לתקן רהיטים או להתקין מזגן בבית.

כל מה שאסור לקנות, אסור גם להזמין אצל בעל מקצוע בימים אלו.

אין הבדל בין אשכנזים לספרדים בעניינים אלו.

כיבוס בגדים ותפירתם

המשנה בתענית (שם) אומרת שאסור לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב. בכלל האיסור הזה גם האיסור ללבוש בגדים מכובסים, וגם לכבס בגדים על מנת ללבוש אותם אחרי התענית. ספרדים נוהגים איסור זה רק בשבוע שחל בו תשעה באב, ואשכנזים החל מראש חודש.

יש לציין, שהשנה, למנהג הספרדים אין דין שבוע שחל בו (פניני הלכה זמנים ח, כג).

בכלל האיסור, אין להחליף מגבות, מצעים ומפות שולחן (שו"ע שם סעיף ג ברמ"א). עם זאת, לקראת שבת ניתן להחליף את כולם.

מי שרוצה ללבוש בגדים נקיים, צריך ללבוש אותם לפני ראש חודש אב למשך כמה זמן (כחצי שעה), על מנת שיאבדו את התחושה של הבגד הנקי הטרי.

מותר ללבוש לבנים וגרביים גם כאשר הם נקיים.

בגדי תינוקות וכן מצעים שהרטיבו בהם וכדומה, ניתן לכבס. ונוהגים להקל גם לכבס בגדים של ילדים קטנים, גם לאשכנזים (שו"ע שם סעיף יד ברמ"א). קטנים לעניין זה היינו עד גיל 6, ואם לגדולים יותר התלכלכו הבגדים ואין להם מה ללבוש, ניתן להקל כל עוד לא הגיעו לגיל מצוות (פסקי תשובות על שו"ע שם אות מה).

כשמכבסים בגדי ילדים, אין להוסיף בגדים של גדולים.

נוהגים שלא לתפור בגדים חדשים. איסור זה הוא מראש חודש גם לספרדים. עם זאת, מותר לתקן בגדים ישנים שיש בהם חור או שנפל כפתור וכדומה

תספורת

במשנה (שם) מבואר שאסור להסתפר בשבוע שחל בו תשעה באב, וכן נוהגים הספרדים (וגם השנה, כשאין דין 'שבוע שחל בו' אין מסתפרים. אמנם, לגבי גילוח לכבוד שבת, יש מנהגים שונים).

איסור תספורת בשבוע שחל בו חמור יותר, כי בו אסור גם להתגלח לכל הדעות. גם אשכנזים, שנוהגים להתגלח בין יז בתמוז לראש חודש, נוהגים שלא להתגלח מראש חודש אב. יש לציין שלמרות שהשנה ראש חודש אב יוצא בערב שבת, האשכנזים עדיין אינם מתגלחים.

רחיצה

כעקרון, חלק מהספרדים נהגו להחמיר שלא להתרחץ בשבוע שחל בו תשעה באב, ומנהג האשכנזים שלא להתרחץ כבר מראש חודש.

למעשה, מותר להתרחץ, אלא שיש לעשות מקלחות קצרות ותכליתיות, ולא של תענוג. ניתן להתרחץ במים פושרים, ולהשתמש בסבון ושמפו.

בראש חודש עצמו, שיוצא השנה ביום שישי, ניתן לרחוץ כרגיל בחמים (משנ"ב תקנ"א פט).

במסגרת איסור הרחצה, אסורה גם הטבילה במעיינות או השחייה בבריכה ובים, וראוי להחמיר בזה כבר מראש חודש גם לספרדים, משום שזה בגדר 'בילוי'.

איסור אכילת בשר ושתיית יין

איסור אכילת בשר ושתיית יין נזכר במשנה רק לגבי סעודה מפסקת. למעשה, נוהגים להחמיר בזה כבר מתחילת החודש, אלא שספרדים מקילים ביום ראש חודש עצמו, ואשכנזים מחמירים גם בראש חודש (משנ"ב ס"ק נח, כף החיים ס"ק קכה).

בכלל האיסור גם מיץ ענבים, וכל תבשיל שהתבשל עם בשר או עוף. לכן, מי שבישל תפוחי אדמה עם בשר, גם את תפוחי האדמה לבדם אסור לאכול. אבל מותר לאכול אוכל פרווה שהתבשל בכלי בשרי נקי (ללא בשר), גם אם הוא בן יומו.

המנהג הרווח הוא שגם ילדים לא אוכלים בשר.

הבדלה – ניתן לעשות הבדלה כרגיל, ולשתות את היין. רצוי לעשות הבדלה על מיץ ענבים ולשתות. ויש נוהגים לתת לילד קטן שהגיע לגיל חינוך, אבל עדיין לא מבין את האבלות על החורבן (-בסביבות גיל 6), לשתות את היין או מיץ הענבים (רמ"א בסעיף י).

בסעודות מצווה – בשבת מותר לאכול בשר כרגיל. כך גם בסעודת מצווה כמו ברית מילה או פדיון הבן. בסיום מסכת – אם נוהגים כל פעם שמסיימים מסכת לאכול בשר, ניתן לאכול גם בימים אלו בשר. לא ראוי לקבוע סיום מסכת במיוחד לימים אלו, וגם לא להצטרף לסיום מסכת במיוחד בשביל לאכול בשר.