מקובל לומר, שתורתנו תורת חיים, ויש לה מה להגיד על כל תחומי החיים. במידה מסויימת, אפשר לראות דוגמה לכך, באופן שבו התלמוד בנוי:
בתלמוד יש הלכות בכל מצוות התורה, כשנוספות עליהן הדרכות להתנהלות כלכלית נבונה ("אמר יצחק לעולם ישליש אדם את מעותיו שליש בקרקע ושליש בפרקמטיא ושליש תחת ידו", בבא מציעא מב.), להתנהלות בריאותית נכונה ("אמר רב יהודה שלשה דברים [המאריך בהן] מאריכין ימיו ושנותיו של אדם… המאריך בבית הכסא", ברכות נד:) סתם רפואות, היסטוריה, פוליטיקה ועוד ועוד.
מחד, העובדה שחז"ל בחרו לכלול בתלמוד את כל תחומי החיים, מעידה על כך שהם ראו חשיבות בעיסוק בכל התחומים האלו. מצד שני, האם הדרכות להתנהלות רפואית נכונה, ותרופות למחלות שונות הן תורה? האם למשל מי שלומד רפואה באוניברסיטה, בלי שום קשר לחז"ל, לומד תורה?
ומה לגבי פוליטיקה ובעיות השעה של הדור? האם התורה אומרת לנו משהו עליהן? האם התורה מדריכה אותנו, כיצד ליצור חברה טובה יותר?
בסדרת המאמרים הבאים, אשתדל לפרק את הדיון הזה לכמה דיוני משנה, שהדיונים בהם נדונו יותר בהרחבה לאורך הדורות, ומשם נשתדל לקבל רעיונות וכיווני מחשבה שיאפשרו לנו להציג עמדות ברורות יותר ומבוססות בשאלות שבהם שהצגנו לעיל.
חלק א – מקומם של המדעים בעולמו של הרמב"ם
חלק ב – למה התלמוד עוסק בתרופות
חלק ג – תורה וחכמה: סיכום בינים
חלק ד – דעת תורה
חלק ה – נצח והווה