הדין והפשרה
הסוגיא במסכת סנהדרין (דף ו:) עוסקת בשאלה, האם יש להעדיף את לדון על פי הדין, או לעשות פשרה: רבי אליעזר
הסוגיא במסכת סנהדרין (דף ו:) עוסקת בשאלה, האם יש להעדיף את לדון על פי הדין, או לעשות פשרה: רבי אליעזר
הסוגיא במסכת סנהדרין (דף ו:) עוסקת בשאלה, האם יש להעדיף את לדון על פי הדין, או לעשות פשרה: רבי אליעזר
שאלה: האם יש בעיה הלכתית להחזיר אבדה לגוי? האם ראוי לעשות את זה? תשובה: נראה לי, שבימינו ניתן להחזיר אבדה
המשנה במסכת סנהדרין (דף כד.) דנה במקרה שבעלי הדין הסכימו ביניהם, שעד פסול, כגון קרוב או רשע, ישמש כעד: אמר
בפוסט קודם ראינו, שעל מנת לכפות את הדין, לכל הפחות, דרושים דיינים סמוכים, שאינם בנמצא בימינו. לאור זאת יש לשאול, כיצד
עוד קודם למתן תורה, כבר היו ישראל נזקקים לדין, וכמובן, הדיין הראשון בעם ישראל היה משה רבנו. לאחר שיתרו יעץ
הרמב"ם (עדות פרק ט הלכה א) מונה את רשימת הפסולים לעדות: עשרה מיני פסלות הם כל מי שנמצא בו אחד
במשפט הכללי מקובל, שכחלק מתהליך קבלת עדות, העדים נחקרים. מטרת החקירה היא לוודא שהעדים אינם משקרים, ושמה שהם מעידים הוא
הראיה הבסיסית בדין תורה היא עדות של שני עדים כשרים. זאת על פי הפסוק (דברים יט, טו): לֹא יָקוּם עֵד
במקום אחר כתבנו על כך, שלעיסקה אין תוקף הלכתי מלא, אלא אם כן נעשה עליה קניין, או במצב שבו אדם מתחייב