חושן משפט

ההלכה מגדירה את דרכי הקניין השונות של חפצים שונים. קרקעות נקנות בכסף, שטר וחזקה. ואילו מטלטלין נקנים בהגבהה, וחלקם במשיכה

הגמרא במסכת בבא בתרא (קמט.) מספרת על איסור גיורא, שרצה להקנות חוב שהיה לו, לרב מרי בר רחל. הגמרא אומרת,

כפי שהסברנו בעבר, בדרך כלל, כאשר שני אנשים מסכמים ביניהם משהו, הם אינם חייבים לבצע זאת, כל זמן שלא נעשה

כאשר אדם מוכר או נותן לחברו חפץ, ובחפץ יש מום, רשאי המקבל לבטל את העיסקה. הזכות הזו אינו מוגבלת בזמן

הגמרא במסכת בבא בתרא (יב:) דנה באחים שירשו קרקע, ורצו לחלק אותה ביניהם. לאחד האחים, ראובן, היתה שדה הסמוכה לשדה

בפרשת כי תצא (דברים כב, ח) נאמר: ”כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל

במהלך שלושת הפרקים הראשונים של מסכת בבא בתרא, אנו נתקלים בשלושה מושגים של חזקה, שהם קרובים זה לזה: חזקת קרקעות,

פרק שני של מסכת בבא בתרא עוסק בנזקי שכנים – בחובתו של אדם להימנע מלעשות דבר ברשותו, שגורם נזק לשכניו.

המשנה בבבא בתרא (ז:) דנה במצבים שבהם שותפים רשאים לכפות אחד את השני לבנות כל מיני דברים בחצר. למשל, האם

כאשר מגיע זמן פרעון החוב, וללווה אין כסף לשלם לבעל החוב, יכול המלווה לנקוט באחת משתי דרכים: לגבות את החוב