פרשנות חוזים
יד בעל השטר על התחתונה כאשר יש ויכוח בין שני הצדדים הקשורים ביניהם בהסכם, בדבר הדרך שבה יש לפרש את
יד בעל השטר על התחתונה כאשר יש ויכוח בין שני הצדדים הקשורים ביניהם בהסכם, בדבר הדרך שבה יש לפרש את
הגמרא בבבא מציעא (צט.) דנה בשאלה, מתי מי שהסכים להשאיל חפץ לחברו אינו יכול לחזור בו. ברור שקודם שהשואל משך
בפוסט קודם עסקנו בשאלה מתי הופכת עיסקת שכירות פועלים למחייבת. כעת נדון בשאלה, מה קורה כאשר רוצים לבטל את עיסקת השכירות,
כפי שכתבנו בעבר, בדרך כלל, כדי ליצור דבר מחייב בין שני אנשים, יש צורך בהתחייבות או בקנין. אולם, בשכירות פועלים,
בפוסט הקודם עסקנו במושג של קנין דברים. הסברנו, שבניגוד למצב המקובל במשפט הכללי היום, שבו ניתן להתחייב במסגרת חוזית על
כדי להדגים את חשיבות העיסוק בשאלת הקניין כשלומדים חושן משפט, נעסוק במושג ההלכתי של קניין דברים. המשנה הראשונה במסכת בבא
המשנה במסכת קידושין (כו.) אומרת שקרקעות נקנות בשלושה קניינים – כסף, שטר וחזקה. קנין כסף נדון כבר בשבוע שעבר. כעת
קנין כסף מן התורה, מטלטלין נקנים בכסף, ונחלקו האחרונים בהבנת מהותו של קנין כסף. הסמ"ע (חושן משפט סימן קצ סק"ב)
המשנה בתחילת מסכת בבא בתרא דנה בשותפים בחצר, שבאים לחלוק את החצר. כאשר החצר קטנה, ואחרי שיחלקו אותה בשווה בין
השקעת זמן וטירחה המשנה בבבא מציעא (כט:) אומרת: מצא ספרים קורא בהן אחד לשלשים יום, ואם אינו יודע לקרות –