טעמי המצוות

בפרשת שופטים (דברים יח) אומרת התורה: (ט) כִּי אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-הֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תִלְמַד לַעֲשׂוֹת

בסוף פרשת ואתחנן (דברים ז) אומרת התורה: כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱ-הֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָשַׁל גּוֹיִם

הרמב"ם (ספר המצוות שורש א) מסביר, שמצוות הלל היא מדרבנן. כך עולה גם מסוגיות רבות בש"ס. למשל, הגמרא במסכת ברכות

בפרשת אמור נצטווינו "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". הטעם המוכר יותר למצווה זו הוא דברי הרמב"ם

מצוות תוכחה מתוארת בפרק יט של ספר ויקרא: לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ…לֹא תַעֲשֹׁק אֶת רֵעֲךָ וְלֹא

מצוות כיבוד הורים היא המצווה החמישית שבעשרת הדברות. מקובל לחלק את עשרת הדברות לשתי קבוצות, כך שה'לוח' הראשון עוסק בענייני

מצוות קידוש נלמדת מן הציווי בעשרת הדברות "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ". בספר החינוך (מצווה לא) מסביר מהי מצוות הקידוש:

מצוות תפילין מופיעה בשתי הפרשיות של קריאת שמע. בשתי פרשיות אלו, מצוות התפילין היא חלק מהאופן שבו אנו מקפידים שדברי

מצוות מזוזה מופיעה בשתי הפרשיות של קריאת שמע. בשתי פרשיות אלו, מצוות המזוזה היא חלק מהאופן שבו אנו מקפידים שדברי

בפשטות, טעמה של מצוות המילה מפורש בכתובים. כך אומר הקב"ה לאברהם (בראשית יז, יא): "וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת