פרשת שבוע

לפני יותר משנה הרב אשר וייס דיבר אצלינונ בבית הכנסת, ונתן דרשה לרגל הימים הנוראים. את אחד הוורטים שלו אני

הרבה ילדות קטנות חולמות להיות נסיכות. אבל מי שראה את 'פרוזן' יודע, שלהיות נסיכה זה לא תמיד הכי נחמד. נכון,

כאשר אדם חושב שהוא נגוע בצרעת, הוא צריך להיראות אל הכהן, שיטמא אותו. התורה כותבת: ”וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע בְּעוֹר

מבין החיות והבהמות הטמאות, התורה מונה את הגמל, השפן, הארנבת והחזיר. המשותף לכולן הוא, שיש להם סימן טהרה אחד, ובכל

קריאת ספר ויקרא "מפילה" עלינו הררים של פרטים בדיני הקרבנות. בין כל הפרטים האלו, קשה לפעמים לחוש את תנועות הנפש

כל שנה, כשקוראים את פרשת משפטים, אני מדגיש את הפצצה שהקב"ה מטיל בפרשה הזו – עבודת ה' היא לא רק

לפני שיעקב בורח מבית לבן, הוא מתייעץ עם רחל ולאה. הוא מספר להן על הקשיים שלו עם לבן: וַיֹּאמֶר לָהֶן

כשאברהם עוזב את חרן כדי להגיע לארץ, הוא אינו הולך לבדו: וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו

מטבע הדברים, המחשבות השבוע מופנות בעיקר לתכנון של חודש אלול. מחשבות ראשוניות על כיוון של תהליך תשובה. הכנות למסע העצמי