השאלה
בשבת בר מצווה שלנו אי"ה נאכל באולם והמשפחות יישנו בבתים שונים. היכן ראויה להיות ההדלקת נרות – במקום האכילה או הלינה?
תשובה
משפחה שמתארחת בבית שאין בו משפחות אחרות, ובעלי הבית מסכימים שהם ידליקו נרות שישארו ללא השגחה, ידליקו נרות באותו הבית, וחלק מהאורחים ישארו בבית אחרי זמן כניסת שבת, כדי שיהנו מהנרות, לפני שהולכים לבית הכנסת או לחדר האוכל.
משפחה שמתארחת בבית שיש בו משפחות אחרות, תדליק נרות בחדר האוכל. במקרה זה, אשכנזים מברכים על הדלקת הנרות בכל מקרה, ואצל הספרדים יש שאינם מברכים אם הם לא הראשונים שמדליקים.
נימוקים
שני טעמים הוזכרו בגמרא בשאלה למה אנו מדליקים נרות בשבת. טעם אחד קשור לכבוד שבת או עונג שבת, והרעיון הוא שחלק מכבוד ועונג שבת זה לאכול במקום מואר, ולא בחושך.
הטעם השני הוא משום שלום בית, והכוונה שכאשר הבית חשוך נתקלים ברהיטים, מתעצבנים, ומגיעים למריבות בשבת.
בגלל הטעם השני, יש להדליק נרות או כל תאורה אחרת בכל הבית. ובגלל הטעם הראשון, יש עדיפות מיוחדת להדלקת נרות במקום הסעודה, ולכן למרות שמדליקים נרות או תאורה בכמה מקומות, לכתחילה, יש לברך על הדלקת הנרות במקום הסעודה.
המשותף לשני הטעמים הוא, שעניינם המקורי של נרות שבת אינו 'להשרות אווירה מיוחדת', אלא להאיר את הבית. לאור זאת, יש לשאול מה הדין כאשר ממילא יש אור בבית. האם יש בכלל טעם בהדלקת נרות נוספים?
הראשונים נחלקו בשאלה זו – האם מברכים על 'תוספת אורה'. דעת המחבר בשולחן ערוך (סימן רסג סעיף ח) שאין מברכים על תוספת אורה, ולכן כאשר כמה משפחות מדליקות נרות באותו המקום, רק אחת מברכת על הדלקת הנרות. ולדעת הרמ"א מברכים על תוספת אורה.
למעשה, למרות שיש כבר תאורה חשמלית, נוהגים כולם לברך על הדלקת נרות שבת (בטעם הדבר – עיינו בשמירת שבת כהלכתה חלק ב, פרק מג הערה קעא בשם הגרש"ז אויערבך). אבל כאשר יש כבר נרות דולקים באותו מקום, לכאורה חזרנו לאותה המחלוקת.
לכן, במידה והדבר ניתן, אם משפחה אחת מדליקה בחדר האוכל, רצוי ששאר המשפחות ידליקו במקום מגוריהן, שאז בוודאי שאין זו תוספת אורה.
אלא שעל כך יש שלוש הסתייגויות:
ראשית, במידה ומדליקים במקום המגורים, צריך לוודא שאכן נהנים מהנרות. זאת אומרת, שחוזרים למגורים לפני שהנרות כבים, או שיוצאים אחרי שכבר נכנסה שבת, ונהנו קצת מאור הנרות.
שנית, אם ישנים אצל משפחות שנמצאות בבית, אז ממילא גם הן מדליקות נרות, ואם כן, שוב חזרנו לבעיה של תוספת אורה, וממילא אין הבדל בין הדלקה במקום המגורים להדלקה בחדר האוכל.
שלישית, אם ישנם אצל משפחות שאינן נמצאות, צריך לוודא שהמשפחות מסכימות שידליקו נרות בביתן ולא יהיו בבית להשגיח על הנרות.
לכן לדעתי סדר העדיפויות הוא כזה:
משפחה שמתארחת בבית שאין בו משפחות אחרות, ובעלי הבית מסכימים שהם ידליקו נרות שישארו ללא השגחה, ידליקו נרות באותו הבית, וחלק מהאורחים ישארו בבית אחרי זמן כניסת שבת, כדי שיהנו מהנרות, לפני שהולכים לבית הכנסת או לחדר האוכל.
משפחה שמתארחת בבית שיש בו משפחות אחרות, או אם בעלי הבית לא הסכימו שידליקו אצלם נרות לי השגחה, תדליק נרות בחדר האוכל. במקרה זה, אשכנזים מברכים על הדלקת הנרות בכל מקרה, ואצל הספרדים יש שאינם מברכים אם הם לא הראשונים שמדליקים (ילקוט יוסף שבת חלק א, סימן רסג סעיף יט).
עוד אציין, שמשפחה שמתארחת בבית שבו אין אחרים, ולא דיברו על בעלי הבית על הדלקת הנרות אצלם, יכולים לצאת ידי חובה בהדלקת נורת להט בבית שבו הם מתארחים (שהרי ניתן לצאת ידי חובת הדלקת נרות בהדלקת נורת להט). מצד האמת, אופציה זו עדיפה על הדלקה בחדר האוכל כשכבר הדליקו שם נרות, אבל לא בטוח שהנשים המדליקות יסכימו לא להדליק נרות 'אמיתיים'. לכן, לא כתבתי את האופציה הזו בגוף התשובה, ולא כדאי להציע אותה לאנשים. מי שמבין בהלכות הדלקת נרות ידע על האופציה הזו וינצל אותה בעצמו.