שאלה

מזג האוויר נעים. האם מותר לאכול בסוכה בליל שמחת תורה?

תשובה

מותר. אלא שיש להוריד חלק מהסכך. לפחות ארבעה על ארבעה טפחים, לפני החג. את ההורדה יש לעשות מזמן מנחה קטנה ולמעלה.

נימוקים

כאשר אדם יושב בסוכה בליל שמיני כי הוא רוצה להאריך את חג הסוכות ביום, כלומר, להוסיף יום על שבעת ימי חג הסוכות, אומרת הגמרא במסכת ראש השנה (כח:) שהוא עובר על איסור תורה של "בל תוסיף". אבל בנדון השאלה, לא מדובר על כוונה להאריך את חג סוכות, אלא סתם לשבת בסוכה כי מזג האוויר נעים.

המשנה במסכת סוכה (מח.) אומרת:

סוכה שבעה, כיצד? גמר מלאכול – לא יתיר את סוכתו, אבל מוריד את הכלים מן המנחה ולמעלה מפני כבוד יום טוב האחרון של חג.

ובגמרא שם:

אין לו מקום להוריד כליו מהו?
רב חייא בר אשי אמר: פוחת בה ארבעה, ורבי יהושע בן לוי אמר: מדליק בה את הנר.
ולא פליגי: הא לן, והא להו.

ופירש רש"י:

אין לו מקום – אחר לאכול שם, (שיוריד כליו וצריך לאכול בסוכה) ביום טוב האחרון. מאי – מה יעשה להוכיח שאינו מוסיף על המצוה לעשות סוכה שמנה ימים? פוחת בה ארבעה – טפחים ופוסלה. מדליק בה את הנר – דאמרינן: שרגא בסוכה קטנה – לבר ממטללתא. הא לן – לבני בבל, שהשמיני שלהם ספק שביעי, דלא קים להו בקביעא דירחא – מדליק בה את הנר, ולא יפחתנה ויפסלנה, לפי שצריך לישב בה מחר. והא להו – לבני ארץ ישראל, דקים להו בקביעא דירחא, ולא יתבי בסוכה בשמיני – פוחת.

כאשר אין לאדם מקום להוריד את כליו, והוא צריך לאכול בסוכה, אומר רש"י, שבני ארץ ישראל צריכים לפחות את הסוכה, שתיראה פסולה. ובני חוץ לארץ, שאינם יכולים לפחות את הסוכה, שהרי הם צריכים לשבת בה בתורת ספק שביעי, מכניסים אליה את הנר.

מה יהיה הדין באדם שיש לו מקום להוריד את כליו, אלא שסתם רוצה לאכול בסוכה בליל שמיני?

בשולחן ערוך (או"ח תרסו, א) כתב:

אף על פי שגמר מלאכול ביום השביעי שחרית, לא יסתור סוכתו אבל מוציא הוא את הכלים ממנה מן המנחה ולמעלה, ומתקן את הבית לכבוד יום טוב האחרון.

ואם אין לו לפנות כליו ורוצה לאכול בה בשמיני, צריך לפחות בה מקום ארבעה על ארבעה לעשות היכר שהוא יושב בה שלא לשם מצות סוכה, שלא יהא נראה כמוסיף.

נראה מלשונו, שרק אם אין לו מקום לפנות כליו, מותר לשבת בסוכה, ובלבד שיפחות בה מקום ארבעה על ארבעה. אבל הרבה פוסקים אינם כותבים כן, אלא בפירוש כותבים שדברי השולחן ערוך הם דוגמא, אבל גם מי שסתם רוצה לשבת בסוכה רשאי לעשות כן.

הלבוש (סעיף א) כתב:

אף על פי שגמר סעודתו ביום שביעי לא יסתור סוכתו… אבל מוציא את הכלים ממנה מן המנחה ולמעלה, ומתקן הבית לכבוד יום טוב האחרון במקום שיסעוד שם ביום טוב. ואם רוצה לאכול בה בשמיני שלא לשם מצות סוכה, כגון שאין שאין לו מקום אחר לסעוד שם, צריך לפחות בה ארבעה על ארבעה, לעשות היכר שאין יושבין בה לשם מצות סוכה שלא יהא נראה כמוסיף.

הרי מבואר, שמה שכתב ש"אין לו מקום אחר לסעוד שם" הוא רק דוגמא לסיבה, מדוע לא אוכל בביתו, אבל אינו תנאי בשביל להתיר לאכול בסוכה, וכתב בביכורי יעקב (סק"ב). וכך מבואר להדיא בירושלמי ובמאירי (על הגמרא סוכה שם).

ועל כן למעשה מותר לאכול בסוכה בליל שמיני עצרת גם אם יכול לאכול בבית, אלא שיש לפחות בסכך אזור של ארבעה על ארבעה טפחים לפחות.