בזמן שכניסת השבת מאוחרת, יש רבים הנוהגים לקבל שבת מוקדם, בעיקר כדי לאפשר לילדים להשתתף בסעודת שבת.
ישנן שתי דרכים לעשות זאת: להתפלל ערבית מוקדם, או לעשות את סעודת שבת לפני תפילת ערבית. להלן אציג את שתי הדרכים שציינו, ואת הדגשים ההלכתיים שיש לשים לב אליהם בכל אחת מהדרכים.
בכל מקרה, כשמכניסים שבת מוקדם, יש להקפיד להתפלל מנחה לפני פלג המנחה. פלג המנחה הוא שעה זמנית ורבע לפני השקיעה. אין שום סיבה לחשב פלג המנחה לפי צאת הכוכבים המקובל היום.
כמו כן, יש להקפיד להדליק נרות שבת רק לאחר פלג המנחה. אם הדליקו קודם לכן, יש לכבות ולחזור ולהדליק בברכה (שולחן ערוך סימן רסג סעיף ד).
עוד יש לציין, שהאשה אינה תלויה בבעל לזמן קבלת שבת (אגרות משה או"ח חלק ג סימן לח). העובדה שהאיש קיבל שבת אינה אומרת שהאשה קיבלה שבת גם כן, ולכן אם האשה לא הדליקה נרות והבעל חזר מבית הכנסת, הוא יכול לומר לה לעשות מלאכות (או לכל אדם אחר שלא קיבל עדיין שבת).
תפילת ערבית מוקדמת
יש להגיע ל'מזמור שיר ליום השבת' לאחר פלג המנחה, כדי לקבל שבת רק לאחר פלג המנחה.
יש להקפיד להתחיל לאכול יותר מחצי שעה לפני צאת הכוכבים. לכתחילה, יש לאכול כזית פת לאחר צאת הכוכבים (משנ"ב סימן רסז סק"ה).
יש לזכור לקרוא קריאת שמע ולספור ספירת העומר לאחר צאת הכוכבים. מומלץ להצמיד באופן קבוע את קריאת שמע וספירת העומר לברכת המזון.
סעודה מוקדמת ולאחר מכן ערבית
מותר לקבל שבת ולהתיישב מיד לאכול, ולהתפלל ערבית לאחר מכן, בזמנה (משנ"ב סימן רעא סקי"א).
במקרה כזה, במקביל להדלקת הנרות לאחר פלג המנחה, גם הבעל צריך לקבל שבת באמירה כמו 'הריני מקבל קדושת שבת'.
במקרה כזה ניתן, להפסיק באמצע הסעודה כדי ללכת לערבית, וכשחוזרים להמשיך לאכול.
שלום וברכה
מדוע כבודו כותב שאין שום סיבה לחשב פלג המנחה שעה ורבע קודם צאת הכוכבים המקובל היום הרי השו"ע כותב במפורש ברס"ג ס"ד לענין הדלקת נרות "ובלבד שיהא מפלג המנחה ולמעלה שהוא שעה ורביע קודם הלילה"
תודה רבה ומועדים לשמחה
שלום וברכה.
יש מחלוקת ראשונים ואחרונים בשאלה כיצד מחשבים את מנין 12 שעות היממה. האם מהזריחה ועד השקיעה, או מעלות השחר ועד תחילת הלילה (אני בכוונה לא כותב 'צאת הכוכבים').
לשאלה זו יש אחיזה במחלוקת הגאונים ורבנו תם, כמה זמן עובר בין השקיעה הנראית ובין תחילת הלילה הודאי. כיוון שבגמרא בפסחים צד שהיא מקור הדיון, ברור שהזמן בין עלות השחר לזריחה סימטרי באורכו לזמן בין השקיעה לתחילת הלילה. אם בבוקר יש הילוך 4 מילים, גם בערב יש זמן כשיעור זה. ואם בבוקר הילוך 5 מילים, גם בערב יש שיעור כזה.
לכן, מי שמתחיל לספור את שעות היום מעלות השחר שהוא זמן הילוך 4 או 5 מילים לפני הזריחה, צריך לספור 12 שעות עד זמן של הילוך 4 או חמישה מילים אחרי השקיעה, שזה צאת הכוכבים של רבנו תם.
אם נתחיל מעלות השחר, ונחשב עד צאת הכוכבים שלנו, יצא שחצות היום מתרחש לפני שהשמש מגיעה לאמצע הדרך בשמים, וזה ברור שלא יתכן.
מקווה שההסבר ברור.