שאלה:

יש לנו כלי שמקבל את המים המטפטפים מהמזגן. כיוון שעכשיו יש שבת וחג, הכלי מן הסתם יתמלא. האם מותר לשפוך את המים בכלי ולהניחו מחדש מתחת המזגן?

תשובה:

המים שיוצאים מהמזגן הם מוקצה, ואסור לטלטלם בשבת. אסור גם לשים כלי תחת המים, משום שזה בגדר ביטול כלי מהיכנו.

עם זאת, אם המזגן מטפטף בתוך הבית ממש, בחדר שנמצאים בו בני אדם, מותר לטלטל כלי כדי להניחו תחת המים, משום שזה בגדר 'גרף של רעי' שהותר לטלטלו משום כבוד הבריות, וגם יהיה מותר להחזירו כדי לקלוט את המים הבאים, שאותו החדר לא יתטנף גם להבא.

נימוקים

הגמרא במסכת עירובין (מה:) מצטטת ברייתא, האומרת שמי גשמים שירדו ביום טוב, אינם קונים שביתה במקומם, וממילא כל אדם יכול לטלטלם בתחומו. הגמרא שואלת, מדוע לא לומר שמי הגשמים יקנו שביתה בעננים? ועונה:

לעולם אימא לך: יש תחומין, ומיא בעיבא מיבלע בליעי.

כלומר, מי הגשמים לא 'קיימים' כל זמן שלא יצאו מן העננים, ולכן הם אינם קונים שביתה בענן. על כך מקשה הגמרא:

כל שכן דהוו להו נולד דאסירי, אלא מיא בעבים מינד ניידי.

אילו מי הגשמים היו 'נוצרים' עם ירידתם, הם היו אסורים בטלטול משום 'נולד'. אלא מי הגשמים בעצם נמצאים כל הזמן בתוך הענן, ולכן הם אינם מוקצים. ולגבי איסור תחומין, כיוון שהענן כל הזמן זז ממקומו, מי הגשמים אינם קונים שביתה בענן.

אם כן, מי גשמים אינם מוקצים. וכן כתב הבית יוסף (סוף סימן שי) בשם שבלי הלקט:

כתב שבלי הלקט (סי' פה) בשם רב צמח גאון (הלכות פסוקות סי' קמו) מטר היורד בשבת וביום טוב אף על גב דמאתמול לא היו עבים מותר לרחוץ ולשתות מהם.

שאלה נוספת שיש לדון בה, קשורה למשנה במסכת ביצה (לה:):

מכסים פירות בכלים מפני הדלף, וכן כדי יין וכדי שמן. ונותנין כלי תחת הדלף בשבת.

המשנה מתירה בפירוש להניח כלי מתחת למים הדולפים מהגג בשבת. אבל רש"י פירש:

ומכסין את הפירות – ולא אמרינן טורח שלא לצורך יום טוב הוא, דשרו ליה רבנן משום הפסד ממון. דלף – גשמים הנוטפים מן הגג. תחת הדלף – לקבלו בתוכו, מפני טנוף הבית.

מדברי רש"י נראה, שבהנחת הכלי תחת הדלף, או לכיסוי הכלים, יש בעיה של טירחה שלא לצורך, שהותרה רק מפני הפסד הממון. הטור (אורח חיים שלח) כותב, שלדעת רש"י, ההיתר לכסות את הפירות הוא רק ביום טוב, אבל בשבת אסור לכסות את הפירות. אבל מהתוספות עולה, שגם בשבת מותר לכסות את הפירות.

בין לרש"י ובין לתוספות, הסיפא של המשנה, העוסקת בהנחת כלי תחת הדלף, מדברת גם על שבת. ולכן לכל הדעות, בשבת מותר להניח כלי תחת מים דולפים, כדי שהבית לא יתלכלך.

להלכה פסק השולחן ערוך (אורח חיים שלח, ח):

מותר ליתן כלי תחת הדלף בשבת, ואם נתמלא שופכו ומחזירו למקומו; והוא שיהא הדלף ראוי לרחיצה, אבל אם אינו ראוי, אסור, משום שאין עושין גרף של רעי לכתחלה.

ובמשנ"ב (שם סק"ל) ציין, שאכן, מי גשמים אינם נחשבים מוקצים.

 

עד כאן עסקנו במי גשמים. אולם, לגבי המים הנוטפים מהמזגן, הדין שונה. הגרש"ז (מנחת שלמה תניינא סימן יח אות ה) כותב, שהמים הנוטפים מהמזגן נחשבים כנולד. הם אינם דומים למי הגשמים, משום שהמים שבעננים נחשבים שהיו שם קודם, ואילו מי המזגן היו חלק מהאוויר הרגיל, ורק מחמת הקור הם מתעבים. וכן כתב בשבט הלוי (חלק יא סימן רד), ובחזון עובדיה (שבת חלק ג עמ' קמד) וכן כתב גם בשש"כ (מהדורה שלישית, פרק יג סעיף לט).

אם כן, אסור לטלטל את הכלי עם המים שנמצא מתחת למזגן, וגם אסור לכתחילה לשים כלי שם, משום שזה בגדר 'מבטל כלי מהיכנו'.

עם זאת, אם המזגן מטפטף בתוך הבית ממש, בחדר שנמצאים בו בני אדם, כתב בשש"כ שם שיהיה מותר לטלטל כלי כדי להניחו תחת המים, משום שזה בגדר 'גרף של רעי' שהותר לטלטלו משום כבוד הבריות, וגם יהיה מותר להחזירו כדי לקלוט את המים הבאים, שאותו החדר לא יתטנף גם להבא.